קומנים – הבדלי גרסאות

לחץ [[האימפריה המונגולית]], לאחר [[הקרב על נהר קלקה]] בשנת [[1223]], אילץ אותם לעבור מערבה. בין השנים [[1239]]-[[1240]] מספרים גדולים של קומנים התיישבו מערבה לדניפר, עד הדנובה, במחוזות שנקראו אז '''קומניה השחורה'''. המלך הקומני האחרון, '''קותן''' (Cuthen), נלחם במונגולים ואף ניצח בשני קרבות, אך בפעם השלישית הותקף במפתיע ונאלץ להימלט ולבקש מקלט אצל [[בלה הרביעי, מלך הונגריה]]. המלך ההונגרי קיבל את המלך הקומני ואת אציליו, שבאו עם המוני סוסים והקצה להם אזור התיישבות ב[[פוסטה]]. ההונגרים שסבלו קשה מ[[הפלישה המונגולית לאירופה]], האשימו את הקומנים שעשו יד אחת נגדם עם המונגולים והרגו את מלכם. כתוצאה מכך התקוממו הקומנים והתאחדו עם המונגולים. חלק מהקומנים עברו את ה[[דנובה]] אל [[בולגריה]] וחלק אחר נשאר בפוסטה. עד [[המאה ה-18]] עוד היו דוברי [[קומנית]] בפוסטה.

 

 

משפחות רומניות רבות וגם דמויות מפורסמות בתולדות רומניה נשאו שמות ממוצא קומני. כך למשל שושלת [[באסאראב]] (זו שעל שמה קרויה [[בסרביה]]) ויש משערים שהיו לה גם שורשים קומנים. שם הלאום "קומני" מופיע אולי ככינוי, אולי כתזכורת למוצא, בשמות משפחה ברומניה (קוֹ‏מאן, למשל בשם של ד"ר קומאן, שהיה שגריר רומניה בישראל, או יותר נדיר, "קומנצ'י" כמו בשם של המתעמלת המפורסמת [[נדיה קומנצ'י]])