משפט פריז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור לויקיטקסט
←‏הטענות: תיקון מראה-מקום במכילתא, בעקבות תיקון תקלדה בויקיטקסט; קישור לויקיטקסט
שורה 23:
 
===הטענות===
על מנת לתת מקור לטענותיו, כי התלמוד מצווה על [[כופר (אמונה דתית)#הכפירה בנצרות|כפירה]] ועל איבה כלפי ה[[נצרות|נוצרים]], וכי הוא מתיר ליהודי לרמות את הגוי, [[גזל|לגזול]] ממנו ואף להרגו, ציטט ניקולס דונין מן התלמוד מספר קטעים. בין שאר ציטוטיו, השתמש דונין באמרה "טוב שבגוים הרוג"{{הערה|[[S:מכילתא על שמות יד#פסוק וז|מכילתא דר' ישמעאל, שמות יד, וז]]}}, שלפי מקורה עוסקת ב[[דיני מלחמה]] ולא בהיתר הכללי להריגת גויים, ובאמרה "אסור ליתן לגוי מתנת [[חינם|חנם]] משום '[[לא תחנם]]', ואסור ליהודי לומר כמה נאה גוי זה"{{מקור|לא מצאתי מקור לטקסט כצורתו הנוכחית, מצאתי מקור הדומה בתוכנו אך שונה בצורתו, בבבלי, ב{{בבלי|עבודה זרה |כ, |א}}.}}. הוא ציין שבעיני התלמוד, גויים חשודים על רביעה של [[זואופיליה|חיות]] או של [[הומוסקסואליות|זכרים]], על [[עריות]] ועל [[ייהרג ואל יעבור#איסור שפיכות דמים|שפיכות דמים]].
 
תשובתם של הרבנים לגבי יחסו השלילי של התלמוד אל הגוי, הייתה שאין למתוח קו משווה בין הגויים שאליהם מתייחס התלמוד לבין הנוצרים, ועובדה היא שאכן יהודים סוחרים עם נוצרים גם ביום חגם של האחרונים, מתייחדים איתם, מלמדים אותם תורה, ועוד.