משפט פריז – הבדלי גרסאות

על מנת לתת מקור לטענותיו, כי התלמוד מצווה על [[כופר (אמונה דתית)#הכפירה בנצרות|כפירה]] ועל איבה כלפי ה[[נצרות|נוצרים]], וכי הוא מתיר ליהודי לרמות את הגוי, [[גזל|לגזול]] ממנו ואף להרגו, ציטט ניקולס דונין מן התלמוד מספר קטעים. בין שאר ציטוטיו, השתמש דונין באמרה "טוב שבגוים הרוג"{{הערה|[[S:מכילתא על שמות יד#פסוק וז|מכילתא דר' ישמעאל, שמות יד, וז]]}}, שלפי מקורה עוסקת ב[[דיני מלחמה]] ולא בהיתר הכללי להריגת גויים, ובאמרה "אסור ליתן לגוי מתנת [[חינם|חנם]] משום '[[לא תחנם]]', ואסור ליהודי לומר כמה נאה גוי זה"{{מקור|לא מצאתי מקור לטקסט כצורתו הנוכחית, מצאתי מקור הדומה בתוכנו אך שונה בצורתו, בבבלי, ב{{בבלי|עבודה זרה |כ, |א}}.}}. הוא ציין שבעיני התלמוד, גויים חשודים על רביעה של [[זואופיליה|חיות]] או של [[הומוסקסואליות|זכרים]], על [[עריות]] ועל [[ייהרג ואל יעבור#איסור שפיכות דמים|שפיכות דמים]].