פדרסטיה ביוון העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotlink (שיחה | תרומות)
מ קישור שבור
זה בעברית...
שורה 60:
תבנית הקשר הייתה כזו, כך שהצעיר מבין שני בני הזוג נשאר במערכת היחסים עד שהגיע לגיל בגרות: "פדרסטיה רווחה מאוד ביוון כחלק מתהליך ההתבגרות של הזכרים אף כי תפקידה נותר שנוי מאוד במחלוקת." (ג'ונסטון שרה אילס, "דתות של העולם העתיק: מדריך"; קוקה קרולין, "מיניות בקרב מתבגרים: מדריך היסטורי שימושי")
 
נראה כי תפקידה של מערכת היחסים הייתה לעזור לנער הצעיר להסתגל לחברה הבוגרת ולמחויבויות של עולם המבוגרים. כדי לממש מטרה זו, על החונך היה ללמד את הנער הצעיר או לדאוג להשכלתו, ולהעניק לו מתנות טקסיות מסוימות בהתאם. לדוגמה, בכרתים, שור, חליפת שריון, ו[[גביע (כלי)|קובעת]] (ביוונית גביע של יין), סימלו את שליטתו בחקלאות, מלחמה ודת; בבויאוטיה, הארומנוס קיבל חליפה צבאית עם הגיעו לגיל בשלות. נראה כי הקשר בין שני המשתתפים התבסס בחלקו על אהבה ותשוקה הדדיים – שלעתים קרובות באו לידי ביטוי בצורה מינית – ובחלקו על מניעים פוליטיים של שתי המשפחות. חשיבות גדולה ניתנה לערך החברות בין השניים, כפי שמשתקף מתוך הפתגם הלקוח מאותה תקופה, "מאהב הוא החבר הטוב ביותר שיהיה אי פעם לנער". היחסים היו פתוחים ונתונים לביקורת ציבורית, והפכו לחלק מהביוגרפיה של אדם. על-כן, כאשר כתבו היסטוריונים ספרטנים על אישים חשובים, הם נהגו לציין לעתים קרובות מי היה זה אשר לו הוא "האזין" או מי היה זה אשר לו "העניק השראה".
 
עבור הנערים – ובני משפחתם – יתרון אחד משמעותי להיותם חניכים של אדם מבוגר בעל השפעה היה הרשת החברתית הנרחבת. על כן, נחשק היה בעיני חלק להחזיק בשנות נעוריהם המוקדמות במספר מאהבים/חונכים מבוגרים, אשר היו עדות ליופיים החיצוני וסללו את דרכם לקבלת מעמד רם-מעלה בחברה. באופן שהיה מקובל, לאחר שנסתיים הקשר המיני והנער הצעיר נישא, שמרו הגבר ובן חסותו על קשר קרוב לאורך חייהם. אותם מאהבים, אשר המשיכו במעשי האהבה שלהם גם לאחר שהגיעו אהוביהם לבגרות, קיבלו יחס של הבנה מצד היוונים, באומרם כי, "יכול אתה לשאת שור על כתפיך אם הרמת עגל".