לואי אראגון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q4128
מ תיקון קישור
שורה 5:
לואי אראגון היה חבר תנועת ה[[דאדא]] מאז [[1919]], ויחד עם [[אנדרה ברטון]] ו[[פיליפ סופו]], ייסד את תנועת ה[[סוריאליזם]] ב-[[1924]]. הוא היה אוהד [[המפלגה הקומוניסטית הצרפתית]] ונעשה חבר מפלגה זו ב-[[1927]]. [[התנועה הסוריאליסטית]] אימצה לעצמה את רעיונותיו של הסופר הבריטי [[לואיס קרול]], וב-[[1929]] לואי אראגון תירגם לצרפתית את "[[ציד הסנרק]]" (יצירה דמיונית של לואיס קרול). ב-[[1930]] ביקר אראגון ב[[ברית המועצות]]. ב-[[1933]] החל להשתתף בעריכת עיתון המפלגה הקומוניסטית "ל'אומניטה", ותרם למדור "החדשות בקיצור". הוא נשאר חבר המפלגה הקומוניסטית כל ימיו, וכתב מספר [[פואמה|פואמות]] פוליטיות ובהן "מוריס טורז" (לכבוד המזכיר הכללי של המפלגה).
 
ב"קונגרס הסופרים להגנת התרבות" ([[1935]]), ארגון הפך ליריבו של אנדרה ברטון, ידידו לשעבר, בשל תמיכתו של ברטון בסופר [[ויקטור סרזסרג']] שהיה מתומכיו של [[לאון טרוצקי]]. יחד עם [[אנדרה ז'יד]] ו[[רומן רולן]] השתתף לואי אראגון בעריכת "כתב העת של הספרות הצרפתית להגנת התרבות", שפורסם על ידי "אגודת הסופרים והאמנים המהפכנים" שסביבה התקבצו אנשי רוח שהתנגדו ל[[פאשיזם]]. עם פרישתו של אנדרה ז'יד ב-[[1937]], הפך לואי אראגון לעורך הראשי של כתב עת זה, וב-[[1938]] קרא לאינטלקטואלים להתייצב לצד הרפובליקנים ב[[מלחמת האזרחים בספרד]].
 
ב-[[1939]] אראגון נשא לאישה את הסופרת [[אלזה טריולה]] שאותה פגש ב-1928 ושהפכה למקור השראה לשירתו. הוא התגייס לצבא הצרפתי ב[[מלחמת העולם השנייה]] וקיבל את אות "צלב המלחמה" בשל הצטיינות וגבורה בקרב. עם הכיבוש הנאצי עבר אראגון לדרום צרפת והיה חבר [[המחתרת הצרפתית]] יחד עם משוררים אחרים ובהם פול אלואר.