|
'''הסכם ישראל-לבנון 1983''' או '''הסכם ה-17 במאי''' הוא [[הסכם]] ביטחוני שנחתם ב-[[17 במאי]] [[1983]] בין [[ממשלת ישראל]] לבין ממשלת [[לבנון]], בתיווכה של [[ארצות הברית]]. מטרת ההסכם הייתה הכרזה משותפת על סיום מצב הלחימה בין המדינות שהתקייםשנמשך ממאז ה-[[23 במרץ]] [[1949]] מועד בואז נחתם הסכם שביתת הנשק - [[הסכמי רודוס]]#ההסכם עם לבנון|הסכם שביתת נשק בין ישראל ללבנון]] עם תום [[מלחמת העצמאות]]. והסדרתבנוסף ההסכם התיימר להסדיר את [[יחסי ישראל-לבנון|היחסים בין ישראל ללבנון]], תוך כיבוד הגבולות הטריטוריאליים של שני הצדדים - מחד, נסיגה ישראלית משטחי לבנון, ומאידך, התחייבות לבנונית לפעילות ביטחונית ומניעת פעולות [[טרור]] היוצאות מתחומה. עם זאת, ההסכם הופר ונכשל כבר בפברואר [[1984]], בשל התפרקות צבא לבנון, סירוב [[סוריה]] להוציא את כוחותיה מאדמת לבנון, והתנגדות [[העולם הערבי]] להכרה בריבונות ישראל.
עיקרי ההסכם:
*הכרזה כי הלחימה בין הצדדים תמה והתחייבות לכיבוד הדדי של ריבונותם הטריטוריאלית.
*התחייבות הדדית למניעת פעילויות טרור משטחה של כל מדינה, או סיוע דרך [[צד שלישי]] לפגיעה בה.
*יישוב סכסוכים עתידיים בדרכי [[שלום]] וקביעת הסדרי [[ביטחון לאומי|ביטחון]] משותפים על ידי יצירת "אזור ביטחון", הממוקם ב[[דרום לבנון]] בסמוך לגבול עם ישראל ובו יופעלו חטיבות של [[צבא לבנון]], פעולה שמטרתה לאפשר הוצאת גורמים [[סוריה|סוריים]] ואחרים, שאינם נמנים עם צבא המדינה הלגיטימי, ולבסוף את [[נסיגת צה"ל מלבנון|נסיגתו של [[צה"ל]] מדרום לבנון]] ועל ידי כך יישום ההסכם במלואו.
ההסכם קרסהופר בפברואר 1984 בעקבות התפרקותו של צבא לבנון שהיה אמור לתחזק "אזור ביטחון" בדרום לבנון. סיבות נוספות היו סירובה של [[סוריה]] להסיג כוחותיה מאדמת [[לבנון]], וכן התנגדות העולם הערבי להכרה בריבונות ישראל, כפי שקובע ההסכם. ישראל התנתה את יציאתה מלבנון ביציאת סוריה משם, ולאור סירובה של סוריה כשל ההסכם וחודשהוהאש האשחודשה, כשבעשורים העוקבים התרחשו [[מלחמת לבנון הראשונה]], [[הלחימה בדרום לבנון (1985 - 2000)|הלחימה בדרום לבנון]] ו[[מלחמת לבנון השנייה]], אם כי ישראל כיוונה במלחמות אלו להילחם נגד ארגון [[חיזבאללה]] ופעולות הטרור, ולא נגד לבנון כולה.
== קישורים חיצוניים ==
|
