הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה המאוחרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
==רקע - הצבא הרומי לפני הרפורמות==
{{ערך מורחב|הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה התיכונה}}
הצבא גויס מקרב אזרחים רומאים שהיו חלק מ[[מעמדות ברומא העתיקה#חלוקה לפי רכוש|המחלקה החמישית]] ומעלה (בעלי הכנסה של 11,000 [[איסר]]ים ובהמשך בעלי הכנסה של 1,500 איסרים ומעלה{{הערה|Pierre Cagniart in A Companion to the Roman Army by Paul Erdkamp (ed), Blackwell, 2007 p 81}}). אזרחים אלה גויסו משני טעמים. הראשון - הם היו בעלי אמצעים שהספיקו כדי לממן את רכישת כלי הנשק. השני - הרומאים טענו שאדם שאין לו רכוש לא ירצה להלחם כי אין לו מה להפסיד. החיילים קיבלו אמנם תשלום בעת שירותם הצבאי, אך תשלום זה לא היה בבחינת שכר אלא אמצעי כדי לקיים את החייל בזמן שהותו מחוץ לביתו. סכום זה לא אפשר פרסנה מסודרת וציפו מהחייל שיחזור לעיסוקו שלפני הגיוס בתום תקופת השירות.
הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה התיכונה לא היה יחידה רב זרועית וכלל את כל שלושת מרכיבי הצבא בעת העתיקה: [[חיל רגלים כבד]] שבתורו כלל שהתחלק לשלושה סוגים: [[האסטאטים]] (1200), [[פרינקיפים]] (1200) שני אלה היו חמושים בכידון הטלה -[[פילום|פילום]] וחרב [[גלדיוס]] ו[[טריאריים]] (600) שהיו חמושים ב[[חנית]] ונלחמו במערך [[פלנקס]] צפוף בדומה ל[[הופליט]]ים; [[חיל רגלים קל]] - ה[[וליטים]] (1,200) ו[[חיל הפרשים|פרשים]] (300). החיילים רכשו את כלי נשקם בעצמם, לכן לא היה תו תקן סטנדרטי אחד לכולם.
| |||