הבדלים בין גרסאות בדף "גרורה"

הוסרו 237 בתים ,  לפני 6 שנים
סקריפט החלפות ([[קובץ:, אזור, ממדי, לעתים, |ממוזער, הדמיה)
(כבר לא "קצרמר".. :))
(סקריפט החלפות ([[קובץ:, אזור, ממדי, לעתים, |ממוזער, הדמיה))
{{בעבודה אקדמית|מוסד=אוניברסיטת תל אביב|קורס=ויקי-רפואה|יעד=02 בדצמבר 2013}}
[[Fileקובץ:Hirnmetastase MRT-T1 KM.jpg|thumbממוזער|150x150px|'''גרורה '''של סרטן הריאות במוח (מסומנת בחץ שחור)]]
 
'''גרורה''' (באנגלית: [https://en.wikipedia.org/wiki/Metastasis#cite_ref-1 '''Metastasis''']) היא [[גידול]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] שנוצר ב[[איבר]] מרוחק ממקום התפתחות ה[[גידול]] הראשוני. מקור המונח הלועזי הינו בשפה ה[[יוונית]], בה משמעות המילה
 
'''גרורה''' (באנגלית: [https://en.wikipedia.org/wiki/Metastasis#cite_ref-1 '''Metastasis''']) היא [[גידול]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] שנוצר ב[[איבר]] מרוחק ממקום התפתחות ה[[גידול]] הראשוני. מקור המונח הלועזי הינו בשפה ה[[יוונית]], בה משמעות המילה
 
[https://en.wikipedia.org/wiki/Metastasis#cite_ref-1 Metastasis] הינה הזזה, העברה.
 
גרורות ב[[איבר|איברים]]ים שניוניים מרוחקים הינן תוצרים של התהליך הגרורתי הרב שלבי, בו [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ניתקים מן ה[[גידול]] הראשוני, חודרים ל[[כלי דם]] או כלי [[לימפה]], נודדים בהם ולבסוף יוצאים מהם ומתיישבים ב[[איברים בגוף האדם|איברים]] בגוף המרוחקים מן האיבר בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1126/science.1164853|title=CANCER: The Metastasis Cascade|year=2008|last1=Klein|first1=C. A.|journal=Science|volume=321|issue=5897|pages=1785–7|pmid=18818347}}}}{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1056/NEJMra0805239|title=Molecular Basis of Metastasis|year=2008|last1=Chiang|first1=Anne C.|last2=Massagué|first2=Joan|journal=New England Journal of Medicine|volume=359|issue=26|pages=2814–23|pmid=19109576}}}}. האיברים הנפוצים ביותר להתפתחות גרורות הינם ה[[ריאה|ריאות]], ה[[כבד]], ה[[מוח]] וה[[עצמות]]{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/path.2727|title=Current and emerging concepts in tumour metastasis|year=2010|last1=Coghlin|first1=Caroline|last2=Murray|first2=Graeme I|journal=The Journal of Pathology|volume=222|pages=1–15|pmid=20681009|issue=1}}}}.
 
== תהליך יצירת גרורות ==
[[Fileקובץ:How Metastasis Occurs.jpg|thumbממוזער|223x223px|'''תהליך יצירת גרורות.''' בשלב הראשוני בתהליך יצירת גרורות, תאים סרטניים נתקים מן ה[[גידול]] הראשוני ונצמדים ל[[כלי דם]] סמוכים. לאחר מכן הם חודרים את דופן [[כלי דם]] ונודדים ב[[כלי דם|כלי הדם]]. לבסוף, ייעצרו התאים, יצאו מ[[כלי דם|כלי הדם]] ויתיישבו ב[[איבר]] שניוני המרוחק מן הגידול ראשוני, ויצרו בו גרורות. ]]
גרורות נוצרות בתהליך רב שלבי מורכב. התהליך הגרורתי כולל הינתקות ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מן ה[[גידול]] הראשוני, חדירה ל[[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]], נדידה ולבסוף יציאה מאותם [[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]] והשתרשות באיברים המרוחקים מן ה[[איבר]] בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני{{הערה|1={{cite journal|pmid=15170447|year=2004|last1=Pantel|first1=K|last2=Brakenhoff|first2=RH|title=Dissecting the metastatic cascade|volume=4|issue=6|pages=448–56|doi=10.1038/nrc1370|journal=Nature reviews. Cancer}}}}. השתרשות ושגשוג ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ב[[איבר]] השניוני יובילו ליצירת גרורות, שהן למעשה [[גידול|גידולים]]ים שניוניים.
 
על מנת ש[[תא]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] יצליח ליצור גרורות, עליו להשלים את התהליך הגרורתי. התהליך כולל את השלבים הבאים:
* '''פולשנות מקומית''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ניתקים מה[[גידול]] הראשוני וחודרים ל[[רקמה]] בריאה הקרובה אליהם.
* '''חדירה למחזור הדם''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] חודרים ל[[כלי דם|כלי הדם]] או [[קשרי לימפה|כלי הלימפה]] הנמצאים בקרבת מקום ונודדים באמצעותם ל[[איבר|איברים]]ים אחרים בגוף.
* '''יציאה ממחזור הדם''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] נעצרים או מפסיקים לנוע ב[[כלי דם]] קטנים הנקראים [[קפילרה|קפילרות]] ב[[איבר]] השניוני המרוחק. אז הם חודרים את ה[[קפילרה|קפילרות]] ופולשים לתוך ה[[רקמה]] של ה[[איבר]] השניוני.
* '''התבססות באיברים מרוחקים''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מתיישבים ב[[רקמה|רקמת]] ה[[איבר]] השניוני ויוצרים בתחילה מיקרו-גרורות, [[גידול|גידולים]]ים קטנים שאינם יכולים להתפתח מעבר לגודל מסוים. מיקרו-גרורות אלה מעודדות יצירה של [[כלי דם]] חדשים בסביבתן, מה שמאפשר את התפתחותן למאקרו-גרורות. אספקת [[דם|הדם]] נחוצה ל[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] על מנת לקבל [[חמצן]] ו[[חומרי מזון]].
 
 
היכולת של [[תא]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] להשלים את תהליך יצירת הגרורות תלויה במכלול התכונות שלו. רק [[תא]] לו יהיו את כל התכונות הדרושות להשלמת התהליך יצליח להגיע ל[[איבר]] מרוחק. גם לאחר ההגעה ל[[איבר]] המרוחק, אין כל הבטחה כי ה[[תא]] שצלח את תהליך יצירת הגרורות, יצליח להשתרש ב[[איבר]] ולשגשג בו. גרורות יכולות להישאר רדומות במשך שנים עד שהן מתחילות לגדול שוב, אם בכלל.
 
עדויות שהצטברו לאחרונה מצביעות על כך שהיכולת של [[תא]] שהגיע ל[[איבר]] שניוני להתרבות וליצור בו גרורות מושפעת, בין היתר, מאינטרקציות של ה[[תא|תאים]]ים ה[[סרטן (מחלה)|סרטניים]] עם סביבת ה[[איבר]] השניוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1007/978-94-007-6217-6_2|chapter=The Metastatic Microenvironment|title=The Tumor Immunoenvironment|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Witz|first2=Isaac P.|isbn=978-94-007-6216-9|pages=15}}}}. נצפה למשל, שסביבת ה[[ריאה|ריאות]] מעכבת חיות של [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] שיוצרים גרורות ב[[ריאה|ריאות]] ובכך משפיעה על היכולת ליצור גרורות ב[[איבר]] זה{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/ijc.28255|title=The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Edry-Botzer|first2=Liat|last3=Sagi-Assif|first3=Orit|last4=Meshel|first4=Tsipi|last5=Yuan|first5=Weirong|last6=Lu|first6=Wuyuan|last7=Witz|first7=Isaac P.|journal=International Journal of Cancer|volume=133|issue=10|pages=2296}}}}.
 
== מיקום היווצרות גרורות ==
תהליך יצירת הגרורות איננו אקראי - ל[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] שונים ישנה נטייה לנדוד ל[[איבר|איברים]]ים שונים. אבחנה זו נתבעה לראשונה בשנת 1889 על ידי ה[[מנתח]] האנגלי סטיבן פאגט (באנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Paget Stephen Paget]), אשר תבע את היפותזת ה Seed and Soil, שאומרת כי גרורות יתפתחו רק כאשר תהיה התאמה בין ה[[תא]] ה[[סרטן (מחלה)|סרטני]] (Seed) לבין הסביבה באיבר השניוני אליו הגיע (Soil){{הערה|1={{cite journal|pmid=6764375|year=1982|last1=Hart|first1=IR|title='Seed and soil' revisited: Mechanisms of site-specific metastasis|volume=1|issue=1|pages=5–16|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. כך למשל, [[סרטן בלוטת הערמונית]] יצור לרוב גרורות ב[[עצמות]], ואילו [[סרטן המעי הגס]] ינדוד לרוב ל[[כבד]]{{הערה|1={{cite journal|pmid=18517275|year=2008|last1=Disibio|first1=G|last2=French|first2=SW|title=Metastatic patterns of cancers: Results from a large autopsy study|volume=132|issue=6|pages=931–9|doi=10.1043/1543-2165(2008)132\931:MPOCRF]2.0.CO;2|journal=Archives of pathology & laboratory medicine}}}}. אם כן לסביבה ב[[איבר]] השניוני ישנה השפעה על התפתחות גרורות באיבר זה{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1016/j.canlet.2013.08.029|title=The role played by the microenvironment in site-specific metastasis|year=2013|last1=Klein-Goldberg|first1=Anat|last2=Maman|first2=Shelly|last3=Witz|first3=Isaac P.|journal=Cancer Letters}}}}.
 
{| class="wikitable"
 
== תסמינים ==
לרוב, ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|בלוטות לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הינם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. הסימפטומים השכיחים באיברים הללו הינם:
* '''בלוטות לימפה''' - הרחבת צמתי לימפה
* '''ריאות''' - שיעול, יריקת דם וקוצר נשימה
 
== אבחנה ==
גרורות יכולות להימצא בעת ה[[אבחנה]] של ה[[גידול]] הראשוני או שנים אחריה. כאשר [[גידול|גידולים]]ים נוספים מאובחנים בחולה שטופל כנגד [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בעבר, לרוב מדובר בגרורות ולא ב[[גידול]] ראשוני נוסף.
אין בדיקה אחת המאבחנת גרורות, בדיקות שונות נחוצות על מנת לאבחן הימצאות או היעדר גרורות. הבדיקות שנעשות נבחרות על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] אותם מתאר ה[[חולה]].
 
ב[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] מסוימים, ישנם סמנים ספציפיים אשר ניתן למדוד את רמתם ב[[דם]], כגון הסמן PSA ב[[סרטן בלוטת הערמונית]] ו CA-125 ב[[סרטן השחלות]]. עלייה ברמת הביטוי של מדדים אלה ב[[דם]] לעומת רמת הביטוי שלהם בעת ה[[אבחנה]] יכולה להצביע על התקדמות והתפשטות ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ולרמז על פיזור גרורתי.
 
=== בדיקות הדמייההדמיה ===
ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של [[איבר|איברים]]ים שונים בתוך ה[[גוף האדם|גוף]]. בדיקות ה[[הדמייההדמיה רפואית|הדמייההדמיה]] שיבוצעו ייבחרו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, ה[[איבר|איברים]]ים המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] שיתוארו על ידי ה[[חולה]].
==== צילום רנטגן ====
ב[[צילום רנטגן]] נבלעות [[קרני רנטגן|קרני הרנטגן]] בחומרים צפופים בתוך ה[[גוף]], כגון [[סחוס]] ו[[עצם]], אבל לא על ידי חומרים שאינם צפופים, כמו [[דם]]. לכן צילום זה מאפשר לבחון הימצאות גרורות ב[[עצמות]] ה[[גוף]].
[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק.
==== אולטרא-סאונד (US) ====
[[אולטרה סאונד]] (US) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהינה [[שפיר|שפירה]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.
==== טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ====
בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-מימדיתממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר|איברים]]ים אלה.
==== הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ====
[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI) דומה לסריקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של [[גוף]] הנבדק. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול|גידולים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET) ====
[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] מאתרת איזוריםאזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם איזוריםאזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעיתיםלעתים "יידלקו" איזוריםאזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT) ====
בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה הינו יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמייההדמיה רפואית|הדמייההדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.
=== אנדוסקופיה ===
[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר|איברים]]ים פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעיתיםלעתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעיתיםולעתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות [[חתך]] קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].
=== ביופסיה ===
לעיתיםלעתים קרובות, גם לאחר ביצוע בדיקות רבות, הרופאים לא יהיו בטוחים מהו הממצא החשוד, ויהיה צורך לקחת דגימת [[תא|תאים]]ים מהאזור החשוד ולשלוח אותם לבדיקה [[פתולוגיה|פתולוגית]]. תהליך לקיחת דגימה קטנה זו קרוי [[ביופסיה]] ומטרתו הוא לאבחן האם הממצא החשוד הוא [[שפיר]] או [[סרטן (מחלה)|סרטני]] באמצעות בדיקות [[פתולוגיה|פתולוגיות]].
 
<gallery>
קובץ:Metastases neuroblastoma.jpg|[[צילום רנטגן]] של גרורות ב[[עצמות]]
== טיפול ==
הטיפול נקבע ברובו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, גודלו, מיקומו, מספר הגרורות ומיקומן, גיל ה[[חולה]], מצב בריאותו הכללי וסוג טיפולים שקיבל ה[[חולה]] בעבר, אם בכלל. בעת הימצאות גרורות, ישנם מספר טיפולים שיכולים להינתן:
[[Fileקובץ:Patient receives chemotherapy.jpg|thumbממוזער|185x185px|'''טיפול כימותרפי '''הניתן לחולה בעל גרורות כחלק מטיפול מערכתי. ]]
=== טיפול מערכתי ===
בטיפול מערכתי ניתנים חומרים הנודדים בזרם ה[[דם]] ובכך משפיעים על כל ה[[תא|תאים]]ים בגוף. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[טיפול הורמונלי|טיפולים ההורמונליים]], [[כימותרפיה]], טיפולים ביולוגיים ורוב הטיפולים הניסיוניים. לרוב כאשר מתגלות גרורות, הטיפול המערכתי הוא הטיפול הנבחר, כיוון שאם התגלו גרורות ב[[איבר]] מסוים, סביר כי ישנן גרורות ב[[איבר|איברים]]ים נוספים גם אם לא אובחנו בשיטות ה[[הדמייההדמיה רפואית|הדמייההדמיה]] בשל גודלן הקטן.
=== טיפול מקומי ===
בטיפול מקומי מתמקדים על איזוראזור הגרורה בלבד. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[ניתוח|ניתוחים]]ים המקומיים להסרת גרורות ו[[רדיותרפיה]], או קומבינציה של השניים. לרוב, טיפול מקומי זה ייבחר כאשר יהיה צורך בטיפול חזק, ממוקד ומהיר, וכאשר אין זמן להמתין עד שהטיפול המערכתי יגיע לאיזוריםלאזורים בהן ישנן גרורות.
=== טיפול להקלה בכאב ===
טיפול להקלה בכאב קרוי גם [[טיפול פליאטיבי]] והוא ניתן לעיתיםלעתים בשילוב עם טיפול מערכתי או טיפול מקומי, ובמקרים אחרים כאשר לא ניתן לטפל כלל הוא ניתן על מנת להקל בסימפטומים של ה[[חולה]] כאשר לא ניתן לעשות דבר על מנת להצילו.
 
 
שיטות הטיפול שקיימות כיום ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון [[סרטן בלוטת הערמונית]] ו[[סרטן בלוטת התריס]] שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות.
[[מדען|מדענים]] רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות [[גידול|גידולים]]ים ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין ל[[חולים]] ברחבי ה[[עולם]], הוא צריך להיבחן ב[[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים המתקיימים בימים אלה ב[[בית חולים|בתי חולים]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ועוד. תוצאות של [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] קודמים הובילו להתקדמות בטיפול ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.
 
== סיכויי הישרדות ==
68

עריכות