גרורה – הבדלי גרסאות

[[Fileקובץ:Hirnmetastase MRT-T1 KM.jpg|thumbממוזער|150x150px|'''גרורה '''של סרטן הריאות במוח (מסומנת בחץ שחור)]]

גרורות ב[[איבר|איברים]]ים שניוניים מרוחקים הינן תוצרים של התהליך הגרורתי הרב שלבי, בו [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ניתקים מן ה[[גידול]] הראשוני, חודרים ל[[כלי דם]] או כלי [[לימפה]], נודדים בהם ולבסוף יוצאים מהם ומתיישבים ב[[איברים בגוף האדם|איברים]] בגוף המרוחקים מן האיבר בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1126/science.1164853|title=CANCER: The Metastasis Cascade|year=2008|last1=Klein|first1=C. A.|journal=Science|volume=321|issue=5897|pages=1785–7|pmid=18818347}}}}{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1056/NEJMra0805239|title=Molecular Basis of Metastasis|year=2008|last1=Chiang|first1=Anne C.|last2=Massagué|first2=Joan|journal=New England Journal of Medicine|volume=359|issue=26|pages=2814–23|pmid=19109576}}}}. האיברים הנפוצים ביותר להתפתחות גרורות הינם ה[[ריאה|ריאות]], ה[[כבד]], ה[[מוח]] וה[[עצמות]]{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/path.2727|title=Current and emerging concepts in tumour metastasis|year=2010|last1=Coghlin|first1=Caroline|last2=Murray|first2=Graeme I|journal=The Journal of Pathology|volume=222|pages=1–15|pmid=20681009|issue=1}}}}.

[[Fileקובץ:How Metastasis Occurs.jpg|thumbממוזער|223x223px|'''תהליך יצירת גרורות.''' בשלב הראשוני בתהליך יצירת גרורות, תאים סרטניים נתקים מן ה[[גידול]] הראשוני ונצמדים ל[[כלי דם]] סמוכים. לאחר מכן הם חודרים את דופן [[כלי דם]] ונודדים ב[[כלי דם|כלי הדם]]. לבסוף, ייעצרו התאים, יצאו מ[[כלי דם|כלי הדם]] ויתיישבו ב[[איבר]] שניוני המרוחק מן הגידול ראשוני, ויצרו בו גרורות. ]]

גרורות נוצרות בתהליך רב שלבי מורכב. התהליך הגרורתי כולל הינתקות ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מן ה[[גידול]] הראשוני, חדירה ל[[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]], נדידה ולבסוף יציאה מאותם [[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]] והשתרשות באיברים המרוחקים מן ה[[איבר]] בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני{{הערה|1={{cite journal|pmid=15170447|year=2004|last1=Pantel|first1=K|last2=Brakenhoff|first2=RH|title=Dissecting the metastatic cascade|volume=4|issue=6|pages=448–56|doi=10.1038/nrc1370|journal=Nature reviews. Cancer}}}}. השתרשות ושגשוג ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ב[[איבר]] השניוני יובילו ליצירת גרורות, שהן למעשה [[גידול|גידולים]]ים שניוניים.

* '''פולשנות מקומית''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ניתקים מה[[גידול]] הראשוני וחודרים ל[[רקמה]] בריאה הקרובה אליהם.

* '''חדירה למחזור הדם''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] חודרים ל[[כלי דם|כלי הדם]] או [[קשרי לימפה|כלי הלימפה]] הנמצאים בקרבת מקום ונודדים באמצעותם ל[[איבר|איברים]]ים אחרים בגוף.

* '''יציאה ממחזור הדם''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] נעצרים או מפסיקים לנוע ב[[כלי דם]] קטנים הנקראים [[קפילרה|קפילרות]] ב[[איבר]] השניוני המרוחק. אז הם חודרים את ה[[קפילרה|קפילרות]] ופולשים לתוך ה[[רקמה]] של ה[[איבר]] השניוני.

* '''התבססות באיברים מרוחקים''' - ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מתיישבים ב[[רקמה|רקמת]] ה[[איבר]] השניוני ויוצרים בתחילה מיקרו-גרורות, [[גידול|גידולים]]ים קטנים שאינם יכולים להתפתח מעבר לגודל מסוים. מיקרו-גרורות אלה מעודדות יצירה של [[כלי דם]] חדשים בסביבתן, מה שמאפשר את התפתחותן למאקרו-גרורות. אספקת [[דם|הדם]] נחוצה ל[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] על מנת לקבל [[חמצן]] ו[[חומרי מזון]].

עדויות שהצטברו לאחרונה מצביעות על כך שהיכולת של [[תא]] שהגיע ל[[איבר]] שניוני להתרבות וליצור בו גרורות מושפעת, בין היתר, מאינטרקציות של ה[[תא|תאים]]ים ה[[סרטן (מחלה)|סרטניים]] עם סביבת ה[[איבר]] השניוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1007/978-94-007-6217-6_2|chapter=The Metastatic Microenvironment|title=The Tumor Immunoenvironment|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Witz|first2=Isaac P.|isbn=978-94-007-6216-9|pages=15}}}}. נצפה למשל, שסביבת ה[[ריאה|ריאות]] מעכבת חיות של [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] שיוצרים גרורות ב[[ריאה|ריאות]] ובכך משפיעה על היכולת ליצור גרורות ב[[איבר]] זה{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/ijc.28255|title=The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Edry-Botzer|first2=Liat|last3=Sagi-Assif|first3=Orit|last4=Meshel|first4=Tsipi|last5=Yuan|first5=Weirong|last6=Lu|first6=Wuyuan|last7=Witz|first7=Isaac P.|journal=International Journal of Cancer|volume=133|issue=10|pages=2296}}}}.

תהליך יצירת הגרורות איננו אקראי - ל[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] שונים ישנה נטייה לנדוד ל[[איבר|איברים]]ים שונים. אבחנה זו נתבעה לראשונה בשנת 1889 על ידי ה[[מנתח]] האנגלי סטיבן פאגט (באנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Paget Stephen Paget]), אשר תבע את היפותזת ה Seed and Soil, שאומרת כי גרורות יתפתחו רק כאשר תהיה התאמה בין ה[[תא]] ה[[סרטן (מחלה)|סרטני]] (Seed) לבין הסביבה באיבר השניוני אליו הגיע (Soil){{הערה|1={{cite journal|pmid=6764375|year=1982|last1=Hart|first1=IR|title='Seed and soil' revisited: Mechanisms of site-specific metastasis|volume=1|issue=1|pages=5–16|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. כך למשל, [[סרטן בלוטת הערמונית]] יצור לרוב גרורות ב[[עצמות]], ואילו [[סרטן המעי הגס]] ינדוד לרוב ל[[כבד]]{{הערה|1={{cite journal|pmid=18517275|year=2008|last1=Disibio|first1=G|last2=French|first2=SW|title=Metastatic patterns of cancers: Results from a large autopsy study|volume=132|issue=6|pages=931–9|doi=10.1043/1543-2165(2008)132\931:MPOCRF]2.0.CO;2|journal=Archives of pathology & laboratory medicine}}}}. אם כן לסביבה ב[[איבר]] השניוני ישנה השפעה על התפתחות גרורות באיבר זה{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1016/j.canlet.2013.08.029|title=The role played by the microenvironment in site-specific metastasis|year=2013|last1=Klein-Goldberg|first1=Anat|last2=Maman|first2=Shelly|last3=Witz|first3=Isaac P.|journal=Cancer Letters}}}}.

לרוב, ה[[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|בלוטות לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הינם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. הסימפטומים השכיחים באיברים הללו הינם:

גרורות יכולות להימצא בעת ה[[אבחנה]] של ה[[גידול]] הראשוני או שנים אחריה. כאשר [[גידול|גידולים]]ים נוספים מאובחנים בחולה שטופל כנגד [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בעבר, לרוב מדובר בגרורות ולא ב[[גידול]] ראשוני נוסף.

=== בדיקות הדמייההדמיה ===

ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של [[איבר|איברים]]ים שונים בתוך ה[[גוף האדם|גוף]]. בדיקות ה[[הדמייההדמיה רפואית|הדמייההדמיה]] שיבוצעו ייבחרו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, ה[[איבר|איברים]]ים המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] שיתוארו על ידי ה[[חולה]].

[[אולטרה סאונד]] (US) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהינה [[שפיר|שפירה]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.

בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-מימדיתממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר|איברים]]ים אלה.

[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI) דומה לסריקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של [[גוף]] הנבדק. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול|גידולים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].

[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] מאתרת איזוריםאזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם איזוריםאזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעיתיםלעתים "יידלקו" איזוריםאזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא|תאים]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].

בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה הינו יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמייההדמיה רפואית|הדמייההדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.

[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר|איברים]]ים פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעיתיםלעתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעיתיםולעתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות [[חתך]] קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].

לעיתיםלעתים קרובות, גם לאחר ביצוע בדיקות רבות, הרופאים לא יהיו בטוחים מהו הממצא החשוד, ויהיה צורך לקחת דגימת [[תא|תאים]]ים מהאזור החשוד ולשלוח אותם לבדיקה [[פתולוגיה|פתולוגית]]. תהליך לקיחת דגימה קטנה זו קרוי [[ביופסיה]] ומטרתו הוא לאבחן האם הממצא החשוד הוא [[שפיר]] או [[סרטן (מחלה)|סרטני]] באמצעות בדיקות [[פתולוגיה|פתולוגיות]].

[[Fileקובץ:Patient receives chemotherapy.jpg|thumbממוזער|185x185px|'''טיפול כימותרפי '''הניתן לחולה בעל גרורות כחלק מטיפול מערכתי. ]]

בטיפול מערכתי ניתנים חומרים הנודדים בזרם ה[[דם]] ובכך משפיעים על כל ה[[תא|תאים]]ים בגוף. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[טיפול הורמונלי|טיפולים ההורמונליים]], [[כימותרפיה]], טיפולים ביולוגיים ורוב הטיפולים הניסיוניים. לרוב כאשר מתגלות גרורות, הטיפול המערכתי הוא הטיפול הנבחר, כיוון שאם התגלו גרורות ב[[איבר]] מסוים, סביר כי ישנן גרורות ב[[איבר|איברים]]ים נוספים גם אם לא אובחנו בשיטות ה[[הדמייההדמיה רפואית|הדמייההדמיה]] בשל גודלן הקטן.

בטיפול מקומי מתמקדים על איזוראזור הגרורה בלבד. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[ניתוח|ניתוחים]]ים המקומיים להסרת גרורות ו[[רדיותרפיה]], או קומבינציה של השניים. לרוב, טיפול מקומי זה ייבחר כאשר יהיה צורך בטיפול חזק, ממוקד ומהיר, וכאשר אין זמן להמתין עד שהטיפול המערכתי יגיע לאיזוריםלאזורים בהן ישנן גרורות.

טיפול להקלה בכאב קרוי גם [[טיפול פליאטיבי]] והוא ניתן לעיתיםלעתים בשילוב עם טיפול מערכתי או טיפול מקומי, ובמקרים אחרים כאשר לא ניתן לטפל כלל הוא ניתן על מנת להקל בסימפטומים של ה[[חולה]] כאשר לא ניתן לעשות דבר על מנת להצילו.

[[מדען|מדענים]] רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות [[גידול|גידולים]]ים ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין ל[[חולים]] ברחבי ה[[עולם]], הוא צריך להיבחן ב[[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים המתקיימים בימים אלה ב[[בית חולים|בתי חולים]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ועוד. תוצאות של [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] קודמים הובילו להתקדמות בטיפול ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.