דב לנדאו – הבדלי גרסאות

* '''מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים''' (מימי הזעם השואה, בתקופה שלפניהם ובתקומה שלאחריהם), הוצאת "יד לעד", בית העדות מיסוד ותיקי בני עקיבא בהונגריה, ניר גלים, 2007.
הספר עוסק ב[[גנאלוגיה]] של ענף של משפחת לנדאו – ענף המשתייך לשבט ה[[כהן|כהונה]]. הספר כולל [[אוטוביוגרפיה]] קצרה של המחבר. הכל יודעים שלעובדות אין קיום בממשות האנושית. כל מה שנתפס עי-ידי בני האדם אינן העובדות, אלא פרושן בלבד. משמע שהכל טעון פרוש גם מה שנקרא "משפחותם לבית אבותם". מהשוואת סיפורים על איש זה או אחר מאבותינו התברר לי, כי הזיכרון מתעתע בנו והאמת האמיתית הצרופה מצויה בעולמות העליונים בלבד, ואין זה מקרה שאריסטו דן ב"אמת" דווקא במטפיזיקה שלו. מטעם זה אני רואה בספרי על בני לנדא הכהנים יותר פרוש להתפתחות המשפחה מאשר עובדות היסטוריות יבשות. על אף הכרה זו עשיתי כאן מאמץ כמעט מעל ליכולת כדי לאסוף מבני המשפחה פרטים ופרטי פרטים, זכרונות וסיפורים המקרבים אותנו מעט לאמת חייהם של אבותינו ז"ל. במידת האפשר אספתי גם תמונות ותעודות שרובן אבדו בשואה, (ועד תעודת הלידה והנישואין של סבא מוה"ר דוד הכהן לנדא הגעתי) וסמכתי עליהן את דברי גם אם לא את כולן יכלתי להביא בספר. משך חמש עשרה שנה נצלתי את כל נסיעותי, ואף הוספתי עליהן נסיעה מיוחדת לסלובקיה כדי לאסוף מידע ראשוני ואותנטי על נושאי הספר. תקותי היא שהצלחתי להציג בספר זה את רוב הדמויות שהשפיעו על התפתחות משפחתנו. בין היתר ימצא כאן הקורא דמויות מופת ומעשי מופת לרוב. מי יתן שנוכל לעשות כמעשיהן ולהיות ראויים לערכיהן. אכי"ר.

* '''בשבילים נעלמים בדרך למולדת''' (על עליית קבוצת רצון א' של בני עקיבא), הוצאת "יד לעד", בית העדות מיסוד ותיקי בני עקיבא בהונגריה, ניר גלים, 2009. הספר עוסק בתולדות קבוצת הנוער "רצון א'", אליה השתייך המחבר, והוא כולל תיאור קורות חייהם של חברי הקבוצה. הספר פורש לפנינו חייהם של שלושה דורות. את חייו, את שמחותיו, את ייסוריו ואת מותו של דור האבות, את גורלם ואת תקומתם של דור הבנים, ורמזים לקראת התפתחותו של דור העתיד. אגב הסיפור אנו שומעים על עמדותיהם כלפי העמלק של דורותיהם וכלפי קלגסיו, על יחס גויי עולם אל גורל היהודים ועל עמידת הגבורה הפיזית, הנפשית והרוחנית-דתית של היהדות מול מעשי הזוועות של ימי הזעם. המסקנות שהסקנו מחמישים ושבע הביוגרפיות (באורכים שונים) מכחישות (ואולי אף מפוצצות) את התפיסות הנפוצות על יהודי הגלות. לפנינו לא עמי ארצות שאינם מבינים את תוכן התפילות, אלא ברי אורין ואפילו תלמידי חכמים רבים, ואף משכילים שחינוך הבנים לתורה, לדעת ולדרך ארץ (מלאכה) היה בראש מעיניהם . לא קבצנים ופרזיטים, אלא בעלי בתים מכובדים, שרק מקצתם סוחרים, ורובם בעלי מלאכה, בעלי עגלה (תובלה) ואפילו חקלאים רבים. נוער שאינו מן הפחדנים, אלא צעירים נועזים, מהם פרטיזנים, מהם חברי המחתרות הציוניות, ורבים שהיו מוכנים להקריב את חייהם, כדי להלוות להורים ולילדים, על מנת שאלה לא יעמדו בודדים באיימי אושוויץ. ואחרי כל אלה, לאחר השחרור גילו כולם כוחות נפש אדירים לקום מן האפר, ולא רק לצאת מאושוויץ אלא גם להוציא את אושוויץ מתוכם, על מנת לבנות חיים חדשים לעצמם ולעמם. מה מצער שדווקא בנקודה זו היה עליהם להתמודד עם האכזבה שנחלו מן המדינה שהצילה את חייהם והייתה אהובה עליהם מכל.

* '''תולדותיו של מורה''' נדפס במכללת שאנן רח' ים התיכון 7, ת.ד. 906, קריית שמואל חיפה 26109 טלפון 04-8780000 תשע"ב תולדות חייו של פרופ' לנדאו כתובים בידיו. הספר פותח בזיכרונות מימי הילדות בהונגריה, על הוריו אביו שהיה שוחט ומורה הוראה ואמו, על הקהילה היהודית והדמויות שפעלו בה. בהמשך על תקופת השואה ואחריה העלייה לארץ והתקומה, השירות בצה"ל ואחריו הכניסה לעולם החינוך. פרופ' לנדאו מתאר את כל שלבי ההתקדמות של בחור ניצול שואה ללא אב שעוזר לפרנסת אמו ואחותו, ובמקביל צועד שלב אחר שלב בלימודיו ובהוראה, הקשיים ההתמודדויות, ההתנסויות השונות בכל סוגי ההוראה מבית הספר היסודי עד לאוניברסיטת בר-אילן דרך תיכונים שונים, כמו כן הוא מתאר דמויות מופת שפגש בדרכו. מכל אלו אסף פרופ' לנדאו תובנות ומסקנות שחברו יחד לשיטה חינוכית ודידקטית.