אורי זוהר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←משפחתו: הגהה |
|||
שורה 26:
זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. בסרט "[[עץ או פלסטיין]]" (1962) שיתף פעולה עם איש הקולנוע [[נתן אקסלרוד]] והבמאי [[יואל זילברג]]. הסרט, בקריינותו של [[חיים טופול]], התבסס על "[[יומן כרמל]]" של אקסלרוד, ותיאר את חיי היישוב ב[[ארץ ישראל]] מתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] עד קום המדינה. סרטו העלילתי הראשון היה "[[חור בלבנה]]" (משנת [[1964]]). אחריו באו הסרטים "[[מוישה ונטילטור]]" ([[1966 בקולנוע|1966]]), "[[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]]" (שזיכה את [[עודד קוטלר]] בפרס השחקן ב[[פסטיבל קאן]]), "[[השכונה שלנו]]", "[[התרוממות (סרט)|התרוממות]]", "[[התרנגול]]" משנת [[1971]] וסרטי "[[חבורת לול]]".
בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] אספו סביבם זוהר וחברו [[אריק איינשטיין]] מספר אמנים ואנשי [[בוהמה]], לחבורה שנקראה "[[חבורת לול]]". הוא ביים את הסרטים "[[מציצים]]" ו"[[הצילו את המציל]]" על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת "לול" (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש [[כיפה (יהדות)|כיפה]]), את הסרט "[[עיניים גדולות]]" כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה, סרט המערכונים והשירים "[[שבלול (תוכנית)|שבלול]]" ומספר [[תוכנית טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] שנקראו בשם "[[לול (תוכנית טלוויזיה)|לול]]". מערכוני התוכניות, אותם כתב זוהר יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי, כמו למשל "חידון התנ"ך", ממנו נבעו מטבעות לשון כגון: "גפן במובן גאפן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". קטע קלאסי אחר הוא "לה מרמור, מאת פרלש", בו במקום משחק [[כדורגל]] משודרת בטלוויזיה ה[[אופרה]] "לה מרמור". כתגובה, זוהר שובר את המקלט וזועק: "למה, למה, הרי שילמנו את האגרה!". במערכון מפורסם אחר מגלמים זוהר ואיינשטיין דמויות טיפוסיות של עולים חדשים המגיעים ארצה וסופגים עלבונות מצד העולים שקדמו להם.
מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים מרדני והולל, כולל שימוש ב[[סמים]].
| |||