אורי זוהר

רב ישראלי, בעברו במאי ושחקן קולנוע

הרב אורי זוהר הלוי (שם לידה: אורי דז'אדק; 4 בנובמבר 1935, ח' בחשוון ה'תרצ"ו2 ביוני 2022, ג' בסיוון ה'תשפ"ב) היה, עד חזרתו בתשובה בסוף שנות השבעים, שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי בולט. מאז חזרתו בתשובה, הקדיש את חייו ללימוד תורה ולמסירת שיעורי תורה והרצאות.

אורי זוהר
אורי זוהר.jpg
לידה 4 בנובמבר 1935
ח' בחשוון ה'תרצ"ו
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביוני 2022 (בגיל 86)
ג' בסיוון ה'תשפ"ב
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19772022 (כ־45 שנים)
תחומי עיסוק החזרה בתשובה
רבותיו יצחק שלמה זילברמן עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו
  • החיים תפקיד
  • לא נתנו צ'אנס
www.shemayisrael.com/uri/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אורי זוהר
Dan Hadani collection (990044418210205171).jpg
שם לידה אורי דז'אדק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19541977 (כ־23 שנים)
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות
בת זוג
מספר צאצאים 7
http://www.shemayisrael.com/uri/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כשנה לפני שהחל בתהליך חזרה בתשובה זכה בפרס ישראל, אך הוא סירב לקבלו.

ביוגרפיהעריכה

 
עם דליה לביא בסצנה מן הסרט "חולות לוהטים"

אורי זוהר נולד בתל אביב לאשר מנדל וגולדה ג'אדק, שעלו לישראל מפולין שנתיים טרם לידתו. בעת שירותו בצה"ל באמצע שנות ה-50, תקף קצין ונשפט למחבוש. בעת ישיבתו בכלא הצבאי, הכיר אותו ארי הרצברג, מפקד להקת הנח"ל, וצירפו ללהקה. זוהר שירת בלהקה יחד עם חיים טופול ואברהם הפנר, שותפיו לעתיד בעשייה בתחום הקולנוע.

נמנה עם יוצאי הלהקה שהקימו את להקת "בצל ירוק" שזכתה להצלחה כבר מתוכניתה הראשונה, "כביסת הרש" (1958). בשנת 1960, לאחר חמש תוכניות, התפרקה הלהקה. לאחר מכן שיתף פעולה עם שייקה אופיר במספר מערכונים, כמו "יוסק'ה ברגר התעשר" ו"תקרית גבול".

בסוף שנות ה-50 הקים עם אברהם דשא (פשנל) את משרד ההפקות "התיאטרון העממי". בשנים 19611962 השתתף במופעים המוזיקליים "משלי ערב" ו"תל אביב הקטנה", שהועלו במועדון החמאם ביפו. הוא החל לשדר תוכניות הגיגים ברדיו, העלה תוכניות יחיד (הוא נהג לאלתר על הבמה ונחשב מראשוני הסטנדאפיסטים בישראל), ועם הקמת הטלוויזיה הישראלית החל להנחות וליצור תוכניות טלוויזיה, סדרת תוכניות הראיונות והבידור "ברוכים הבאים" ,ואח"כ 4 תכניות "לול".בהן שיחק וגם ביים. ולאחר מכן הנחה את השעשועון הישראלי הראשון בטלוויזיה הישראלית "זה הסוד שלי". בנוסף הנחה אירועים שונים, בהם טקסי "מלכת היופי" ואירוע הניצחון של מכבי תל אביב ב-1977. היה פעיל באת"ר – אזרחים תומכי רבין.

באותה תקופה ביצע שירים שהפכו לקלאסיקה של הזמר העברי, בהם "שיר הפטנטים" ו"החופש בבית הבראה", אותו ביצע יחד עם אשתו דאז, אילנה רובינא. שאלה שאפיינה את זוהר בהופעותיו הייתה: ”אני יפה?”.

בשנת 1976 שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "הנבחרים" מאת יעקב שבתאי בבימויו של עודד קוטלר.

עד שנת 1977, השנה בה החל בתהליך חזרה בתשובה, היה זוהר שחקן ובדרן מבוקש.

קריירת בימוי ומשחקעריכה

זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. בסרט "עץ או פלסטיין" (1962) שיתף פעולה עם איש הקולנוע נתן אקסלרוד והבמאי יואל זילברג. הסרט, בקריינותו של חיים טופול, התבסס על "יומן כרמל" של אקסלרוד, ותיאר את חיי היישוב בארץ ישראל מתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 עד קום המדינה. סרטו העלילתי הראשון היה "חור בלבנה" משנת 1964.

בשנת 1966 ניסה להעלות ערב כוכבים בראשותו. התוכנית נכשלה באופן חרוץ, הקהל החל לצעוק בוז ודן בן אמוץ עלה להרגיע את הרוחות. לאחר התוכנית הכריז זוהר במסיבת עיתונאים שהוא פורש מהבמה ומתרכז בקולנוע[1]. לאחר מכן באו הסרטים "מוישה ונטילטור" (1966). בשנת 1970 נבחר לביים את ההפקה הבינלאומית הגדולה "בלומפילד", אך פוטר לאחר כמה ימים עקב מחלוקות עזות עם כוכב הסרט ריצ'רד האריס. סרטו "שלושה ימים וילד" שיצא בשנת 1967 על-פי הנובלה של אברהם ב. יהושע, הביא לו ביקורות מעולות, וזיכה את עודד קוטלר בפרס השחקן בפסטיבל קאן. בשנים שאחרי, ביים זוהר את הסרטים "השכונה שלנו", "כל ממזר מלך", "התרוממות" ו"התרנגול". זוהר שיחק בסרט "קוראים לי שמיל" משנת 1973, בבמויו של ג'ורג' עובדיה.

בסוף שנות ה-60 אספו סביבם זוהר וחברו אריק איינשטיין מספר אמנים ואנשי בוהמה, לחבורה שנקראה "חבורת לול". הוא ביים את הטרילוגיה "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל" על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת "לול" (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש כיפה). את הסרט "עיניים גדולות", שנכתב לפי תסריטו של הסופר יעקב שבתאי, יצר זוהר כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה שוסטר. מערכוני התוכניות עם "חבורת לול", אותם כתב זוהר יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי, כגון "חידון התנ"ך", ממנו נבעו מטבעות לשון כגון: "גֶּפֶן במובן גָּפֶן", "זמנך עבר!", "צ'מעתי אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". קטע קלאסי אחר הוא "לה מרמור, מאת פרלש", בו במקום משחק כדורגל משודרת בטלוויזיה האופרה "לה מרמור". כתגובה, זוהר שובר את המקלט וזועק: "למה, למה, הרי שילמנו את האגרה!". במערכון מפורסם אחר, מגלמים זוהר ואיינשטיין דמויות טיפוסיות של עולים חדשים המגיעים ארצה וסופגים עלבונות מצד העולים שקדמו להם.

מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים הולל, שכלל שימוש בסמים. בראשית שנות השבעים התפרע זוהר עם אחרים בבית המשפט המחוזי אשר החליט להאריך את מעצרו בחשד של שימוש בסמים. בעקבות זאת הורשע בהתנהגות פרועה בבית המשפט, בהעלבת שופט ובתקיפת שוטר ונידון בערעור בבית המשפט המחוזי לשלושה חודשי מאסר[2]. את העונש ריצה בעבודות חוץ החל מ-1 באפריל 1974[3].

בשנת 1976 הוחלט להעניק לזוהר את פרס ישראל בתחום הקולנוע, אך הוא סירב לקבלו בהפגנת אי-סולידריות עם הממסד.

בשנת 1997, 20 שנה אחרי שחזר בתשובה, הגיש זוהר תוכנית אירוח ובידור בהפקת הערוץ הראשון. התוכנית נקראה "אורי זוהר" ובעונתה השנייה "אורי זוהר 2", והיא שודרה לפרקים עד שנת 1999. סך הכל צולמו 15 תוכניות, בכל תוכנית זוהר אירח ארבעה אורחים לשיחה אישית, והיה יוצא לצילומים מחוץ לאולפן בנושאי דת ונושאים נוספים. לאחר תום העונה השנייה לא הופיע יותר לכלל הציבור.

בשנת 2012 נערכה בסינמטק הצרפתי בפריז רטרוספקטיבה מקיפה לסרטי אורי זוהר שאצר חוקר הקולנוע אריאל שוייצר[4]. ברטרוספקטיבה נכלל הסרט הקומי על חילופי זוגות "התרוממות", בכיכובם של חברי הגשש החיוור, שקיבלו את הזכויות על הסרט לאחר מותו של המפיק פשנל. הם אסרו על הקרנת הסרט, לדברי שייקה לוי הוא "נעשה בתקופת ההיפים בארץ, והם לא אוהבים את השתתפותם בו"[5]. בשנת 2013 ערך שוייצר רטרוספקטיבה מקיפה לקולנוע של זוהר שכללה עשרים ושלושה סרטים (כולל פרויקטים שבהם היה מעורב וסרטיו כשחקן), בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה ובמסגרת פסטיבל קולנוע דרום.

חזרתו בתשובהעריכה

זוהר החל בתהליך של חזרה בתשובה בעקבות פגישה עם הרב יצחק שלמה זילברמן (באירוע שמחה בירושלים של אריה יצחק שחזר בתשובה כמה שנים קודם לכן). הרב זילברמן אמר לו שיוכל להוכיח לו שהתורה אמת: ”נתקלתי באדם רציני, חכם, שאמר לי שהוא יכול להוכיח לי שיש בורא לעולם שנתן תורה בהר סיני”[6].

את תהליך השינוי שעבר זוהר ניתן היה לחוש בשידוריו בתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שבה ניהל שיחות עם מאזינים בנושאי דת. כשהתראיין בתוכנית בראשית תהליך התשובה שלו, הסביר:”פשוט הוכיחו לי טאק, טאק, טאק, טאק, וזה הצטרף לתמונה, וראיתי שזאת אמת. אמרתי: אין לי ברירה"”[7]

בסוף התהליך, ב-9 באוגוסט 1977 הופיע זוהר בתוכנית הטלוויזיה שהגיש, "זה הסוד שלי", כשהוא חובש כיפה ומחולצתו גלויות ציציות[8]. בשנת 1977 פרש זוהר סופית מעולם הבידור. הוא נכנס ללמוד בישיבת אור שמח[9], ולאחר מכן למד גם בישיבת אדרת אליהו של הרב זילברמן ואף העביר בה שיעורים.

חזרתו בתשובה של זוהר זכתה לתהודה בקרב הציבור בישראל, בשל פרסומו הרב קודם לכן. סדרת הטלוויזיה "לוויתן בחוף שרתון", בכיכובו של אסי דיין, עוסקת בבוהמיין חוזר בתשובה, בהשראת זוהר. הסופר הרב בנציון פירר גולל את סיפור חזרתו בתשובה בספר "אורי חוזר בתשובה". גם שירו של אריק איינשטיין משנת 1984, "הוא חזר בתשובה", נתפש בציבור כביטוי לצערו על שחברו, אורי זוהר, התרחק ממנו ומצא את מקומו בעולם אחר. באוקטובר 2018, עלה לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "אורי זוהר חוזר" ששודר בערוץ 8 ב-HOT.

גם לאחר חזרתו בתשובה, ניסיונו הקולנועי של זוהר בא לידי ביטוי בבימוי תשדירי הבחירות של מפלגת ש"ס בבחירות 1988[10]. בשלהי שנות ה-90 הגיש תוכנית בידור ואירוח, בערוץ הראשון של רשות השידור.

זוהר היה ממייסדי היישוב מעלה עמוס וניהל במשך מספר שנים את הקהילה ביישוב[11].

הרב זוהר הנחה חוזרים בתשובה ואף הקים את ארגון "מענה" לשם כך. הוא הרצה והקליט תשדירים בנושאי חזרה בתשובה, המושמעים בטלפון. בדרשותיו דיבר בחריפות כנגד התרבות החילונית. את תהליך חזרתו בתשובה תיאר בספרון "ובחרת בחיים" (יצא אחר כך גם בשם "לא נתנו צ'אנס"). הוא הנחה תוכנית רדיו שבועית ברדיו ירושלים ורדיו דרום, והגיש תוכניות טלוויזיה בערוץ "הידברות". כשנשאל על היחס שלו לחייו הקודמים - אמר שזכרונותיו הם כמו אדם מבוגר הזוכר את עצמו משחק משחקי ילדים בילדותו: זה היה טוב ומתוק, אבל חסר משמעות ותכלית, בשונה מחייו הבוגרים[12].

הרב זוהר עמד בראש המערכת של ארגון "לב לאחים", הפועל לרישום ילדים מבתים מסורתיים לבתי ספר חרדיים. עד כניסתו של אריה דרעי לכלא קיימו הוא וזוהר שידורים משותפים למטרה זו.

חיים אישייםעריכה

בתחילת שנות ה-60 היה זוהר נשוי לזמרת אילנה רובינא במשך כשנתיים.

מאוחר יותר נשא את אליה שוסטר, שחקנית, ששיחקה בסרט "עיניים גדולות", אותו ביים. אחותה של אליה, סנונית, היא אלמנתו של איקא ישראלי[13].

לזוג, שהתגורר עם נישואיהם ביפו, ולאחר חזרתם בתשובה עברו לירושלים, היו שבעה ילדים. שני בניו הבוגרים, אפרים פישל ושלום, התחתנו עם בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שירי ויסמין, ואף הן חזרו בתשובה עם אמן. חתונתם של אפרים פישל ושירי תועדה ב-1985 בסרטו הקצר של רנן שור, "חתונה בירושלים". איתמר, בן נוסף של זוהר, שיצא בשאלה, יזם בשנת 2004 את הסדרה "מציצים פנימה"- סדרה בשלושה חלקים שבה איתמר בוחן את שני העולמות שבהם היה אביו, ומנהלים ויכוחים בענייני אמונה, ערכים ופיוס בין חרדים וחילונים, לאחר מספר שנים חזר איתמר בתשובה. הסדרה צולמה בביתם בירושלים, וכן באתרים שבהם התגורר ויצר זוהר בתל אביב[14]. בן נוסף, בצלאל, ניהל את מוסדות מגדל אור של הרב יצחק דוד גרוסמן. הבן הקטן, דוד, הוא חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפלגת דגל התורה[15]. על בתו היחידה של זוהר, אחינועם, נכתב השיר "אחינועם לא יודעת", שנכלל באלבומו של אריק איינשטיין "פוזי".

הרב אורי זוהר נפטר ב-2 ביוני 2022, בגיל 86, לאחר שלקה בליבו בביתו[16] בשכונת רוממה בירושלים. מסע ההלוויה יצא מהבית בו התגורר, בליווי מנחמים רבים. הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.

פילמוגרפיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

על פעילות כבדרן וכאיש קולנוע:

על חזרתו בתשובה:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אהרון להב, אורי זוהר יורד מהבמה הקלה, דבר, 6 בינואר 1967
  2. ^ אורי זוהר וגיורא קליין ירצו 3 חודשי מאסר, מעריב, 27 במרץ 1974
  3. ^ אורי זוהר החל לרצות מאסרו - בעבודות חוץ, מעריב, 2 באפריל 1974
  4. ^ נירית אנדרמן, רטרוספקטיבה לסרטי אורי זוהר בפאריס, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
  5. ^ נירית אנדרמן, כשאורי זוהר הרגיז את הגששים, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2012
  6. ^ ראיון ליעל דן, דקה 7
  7. ^ מלך החיות - פרידה מהרב אורי זוהר זצ"ל, באתר ערוץ 7
  8. ^ ממטולה עד אילת, תשובה, מעריב, 12 באוגוסט 1977
  9. ^ טלילה לוי בן-זכאי, רבי אלופים, אלופים וחוזרים בתשובה - בחתונת בנו של "גנדי", מעריב, 13 בנובמבר 1980
  10. ^ אורי זוהר יביים לש"ס את התשדירים, חדשות, 2 בספטמבר 1988
    יהונתן גפן, אוכלי הקולות (סקר משפחתי, שירות לבוחר), מעריב, 14 באוקטובר 1988
  11. ^ יעל פז-מלמד, ילד פלא, מעריב, 13 בדצמבר 1985. הנהגתו של זהר במעלה עמוס מתוארת בספרה האוטוביוגרפי למחצה של שפרה קליינפלד לגבי "היישוב".
  12. ^ ראה לדוגמה בראיון ליעל דן, דקה 2:30
  13. ^ הרב אליהו ישראלי, ‏עדכוני כדורסל באמצע השטייגען // הרב אליהו ישראלי, באתר כיכר השבת, 7 ביוני 2022
  14. ^ הסדרה שודרה בשלושה חלקים, בערוץ 2. ראו: תגיד אבא, איך דינה?, באתר וואלה!‏, 10 בנובמבר 2004
  15. ^ רפי פרלשטיין, תכירו את חבר המועצה החדש: בנו של החוזר בתשובה המפורסם ביותר, באתר mynet‏ ירושלים, 6 בפברואר 2019
  16. ^ וואלה! תרבות, סוף עידן: אורי זוהר, מגדולי היוצרים הישראלים, הלך לעולמו בגיל 86, באתר וואלה! תרבות, ‏2 ביוני 2022
  17. ^ 14 דקות; על פי סיפורו של היינריך פון קלייסט, "על תיאטרון המריונטות"