אורי זוהר

הרב אורי זוהר הלוי (שם לידה: אורי דז'אדק; 4 בנובמבר 1935, ח' בחשוון ה'תרצ"ו – 2 ביוני 2022, ג' בסיוון ה'תשפ"ב) היה, עד חזרתו בתשובה בסוף שנות השבעים, שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי בולט. מאז חזרתו בתשובה, הקדיש את חייו ללימוד תורה ולמסירת שיעורי תורה והרצאות.

אורי זוהר

לידה	4 בנובמבר 1935 ח' בחשוון ה'תרצ"ו תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	2 ביוני 2022 (בגיל 86) ג' בסיוון ה'תשפ"ב ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת הפעילות	1977–2022 (כ־45 שנים)
תחומי עיסוק	החזרה בתשובה
רבותיו	יצחק שלמה זילברמן
חיבוריו	החיים תפקיד לא נתנו צ'אנס
www.shemayisrael.com/uri/

אורי זוהר

שם לידה	אורי דז'אדק
פטירה	ירושלים
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1954–1977 (כ־23 שנים)
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
יצירות בולטות	חור בלבנה מציצים עיניים גדולות לול הצילו את המציל
בת זוג	אילנה רובינא אליה שוסטר
מספר צאצאים	7
http://www.shemayisrael.com/uri/
פרופיל ב-IMDb

כשנה לפני שהחל בתהליך חזרה בתשובה זכה בפרס ישראל, אך הוא סירב לקבלו.

ביוגרפיה

עם דליה לביא בסצנה מן הסרט "חולות לוהטים"

אורי זוהר נולד בתל אביב לאשר מנדל וגולדה ג'אדק, שעלו לישראל מפולין שנתיים טרם לידתו. בעת שירותו בצה"ל באמצע שנות ה-50, תקף קצין ונשפט למחבוש. בעת ישיבתו בכלא הצבאי, הכיר אותו ארי הרצברג, מפקד להקת הנח"ל, וצירפו ללהקה. זוהר שירת בלהקה יחד עם חיים טופול ואברהם הפנר, שותפיו לעתיד בעשייה בתחום הקולנוע.

נמנה עם יוצאי הלהקה שהקימו את להקת "בצל ירוק" שזכתה להצלחה כבר מתוכניתה הראשונה, "כביסת הרש" (1958). בשנת 1960, לאחר חמש תוכניות, התפרקה הלהקה. לאחר מכן שיתף פעולה עם שייקה אופיר במספר מערכונים, כמו "יוסק'ה ברגר התעשר" ו"תקרית גבול".

בסוף שנות ה-50 הקים עם אברהם דשא (פשנל) את משרד ההפקות "התיאטרון העממי". בשנים 1961–1962 השתתף במופעים המוזיקליים "משלי ערב" ו"תל אביב הקטנה", שהועלו במועדון החמאם ביפו. הוא החל לשדר תוכניות הגיגים ברדיו, העלה תוכניות יחיד (הוא נהג לאלתר על הבמה ונחשב מראשוני הסטנדאפיסטים בישראל), ועם הקמת הטלוויזיה הישראלית החל להנחות וליצור תוכניות טלוויזיה, סדרת תוכניות הראיונות והבידור "ברוכים הבאים" ,ואח"כ 4 תכניות "לול".בהן שיחק וגם ביים. ולאחר מכן הנחה את השעשועון הישראלי הראשון בטלוויזיה הישראלית "זה הסוד שלי". בנוסף הנחה אירועים שונים, בהם טקסי "מלכת היופי" ואירוע הניצחון של מכבי תל אביב ב-1977. היה פעיל באת"ר – אזרחים תומכי רבין.

באותה תקופה ביצע שירים שהפכו לקלאסיקה של הזמר העברי, בהם "שיר הפטנטים" ו"החופש בבית הבראה", אותו ביצע יחד עם אשתו דאז, אילנה רובינא. שאלה שאפיינה את זוהר בהופעותיו הייתה: ”אני יפה?”.

בשנת 1976 שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "הנבחרים" מאת יעקב שבתאי בבימויו של עודד קוטלר.

עד שנת 1977, השנה בה החל בתהליך חזרה בתשובה, היה זוהר שחקן ובדרן מבוקש.

קריירת בימוי ומשחק

זוהר הרבה לביים סרטים עלילתיים, סרטוני פרסומת וכן סרטים באורך מלא שבהם גם השתתף. בסרט "עץ או פלסטיין" (1962) שיתף פעולה עם איש הקולנוע נתן אקסלרוד והבמאי יואל זילברג. הסרט, בקריינותו של חיים טופול, התבסס על "יומן כרמל" של אקסלרוד, ותיאר את חיי היישוב בארץ ישראל מתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 עד קום המדינה. סרטו העלילתי הראשון היה "חור בלבנה" משנת 1964.

בשנת 1966 ניסה להעלות ערב כוכבים בראשותו. התוכנית נכשלה באופן חרוץ, הקהל החל לצעוק בוז ודן בן אמוץ עלה להרגיע את הרוחות. לאחר התוכנית הכריז זוהר במסיבת עיתונאים שהוא פורש מהבמה ומתרכז בקולנוע. לאחר מכן באו הסרטים "מוישה ונטילטור" (1966). בשנת 1970 נבחר לביים את ההפקה הבינלאומית הגדולה "בלומפילד", אך פוטר לאחר כמה ימים עקב מחלוקות עזות עם כוכב הסרט ריצ'רד האריס. סרטו "שלושה ימים וילד" שיצא בשנת 1967 על-פי הנובלה של אברהם ב. יהושע, הביא לו ביקורות מעולות, וזיכה את עודד קוטלר בפרס השחקן בפסטיבל קאן. בשנים שאחרי, ביים זוהר את הסרטים "השכונה שלנו", "כל ממזר מלך", "התרוממות" ו"התרנגול". זוהר שיחק בסרט "קוראים לי שמיל" משנת 1973, בבמויו של ג'ורג' עובדיה.

בסוף שנות ה-60 אספו סביבם זוהר וחברו אריק איינשטיין מספר אמנים ואנשי בוהמה, לחבורה שנקראה "חבורת לול". הוא ביים את הטרילוגיה "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל" על הווי החוף הנהנתני של תל אביב שאפיין את חבורת "לול" (את האחרון ביים כשהוא כבר חבוש כיפה). את הסרט "עיניים גדולות", שנכתב לפי תסריטו של הסופר יעקב שבתאי, יצר זוהר כביקורת עצמית על חייו, שם שיחק לצד אשתו השנייה אליה שוסטר. מערכוני התוכניות עם "חבורת לול", אותם כתב זוהר יחד עם אנשי החבורה, הפכו עם הזמן לקלאסיקות של הבידור הישראלי, כגון "חידון התנ"ך", ממנו נבעו מטבעות לשון כגון: "גֶּפֶן במובן גָּפֶן", "זמנך עבר!", "צ'מעתי אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". קטע קלאסי אחר הוא "לה מרמור, מאת פרלש", בו במקום משחק כדורגל משודרת בטלוויזיה האופרה "לה מרמור". כתגובה, זוהר שובר את המקלט וזועק: "למה, למה, הרי שילמנו את האגרה!". במערכון מפורסם אחר, מגלמים זוהר ואיינשטיין דמויות טיפוסיות של עולים חדשים המגיעים ארצה וסופגים עלבונות מצד העולים שקדמו להם.

מלבד היצירה, נודעה החבורה בראשותו של זוהר באורח חיים הולל, שכלל שימוש בסמים. בראשית שנות השבעים התפרע זוהר עם אחרים בבית המשפט המחוזי אשר החליט להאריך את מעצרו בחשד של שימוש בסמים. בעקבות זאת הורשע בהתנהגות פרועה בבית המשפט, בהעלבת שופט ובתקיפת שוטר ונידון בערעור בבית המשפט המחוזי לשלושה חודשי מאסר. את העונש ריצה בעבודות חוץ החל מ-1 באפריל 1974.

בשנת 1976 הוחלט להעניק לזוהר את פרס ישראל בתחום הקולנוע, אך הוא סירב לקבלו בהפגנת אי-סולידריות עם הממסד.

בשנת 1997, 20 שנה אחרי שחזר בתשובה, הגיש זוהר תוכנית אירוח ובידור בהפקת הערוץ הראשון. התוכנית נקראה "אורי זוהר" ובעונתה השנייה "אורי זוהר 2", והיא שודרה לפרקים עד שנת 1999. סך הכל צולמו 15 תוכניות, בכל תוכנית זוהר אירח ארבעה אורחים לשיחה אישית, והיה יוצא לצילומים מחוץ לאולפן בנושאי דת ונושאים נוספים. לאחר תום העונה השנייה לא הופיע יותר לכלל הציבור.

בשנת 2012 נערכה בסינמטק הצרפתי בפריז רטרוספקטיבה מקיפה לסרטי אורי זוהר שאצר חוקר הקולנוע אריאל שוייצר. ברטרוספקטיבה נכלל הסרט הקומי על חילופי זוגות "התרוממות", בכיכובם של חברי הגשש החיוור, שקיבלו את הזכויות על הסרט לאחר מותו של המפיק פשנל. הם אסרו על הקרנת הסרט, לדברי שייקה לוי הוא "נעשה בתקופת ההיפים בארץ, והם לא אוהבים את השתתפותם בו". בשנת 2013 ערך שוייצר רטרוספקטיבה מקיפה לקולנוע של זוהר שכללה עשרים ושלושה סרטים (כולל פרויקטים שבהם היה מעורב וסרטיו כשחקן), בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה ובמסגרת פסטיבל קולנוע דרום.

חזרתו בתשובה

זוהר החל בתהליך של חזרה בתשובה בעקבות פגישה עם הרב יצחק שלמה זילברמן (באירוע שמחה בירושלים של אריה יצחק שחזר בתשובה כמה שנים קודם לכן). הרב זילברמן אמר לו שיוכל להוכיח לו שהתורה אמת: ”נתקלתי באדם רציני, חכם, שאמר לי שהוא יכול להוכיח לי שיש בורא לעולם שנתן תורה בהר סיני”.

את תהליך השינוי שעבר זוהר ניתן היה לחוש בשידוריו בתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל, שבה ניהל שיחות עם מאזינים בנושאי דת. כשהתראיין בתוכנית בראשית תהליך התשובה שלו, הסביר:”פשוט הוכיחו לי טאק, טאק, טאק, טאק, וזה הצטרף לתמונה, וראיתי שזאת אמת. אמרתי: אין לי ברירה"”

בסוף התהליך, ב-9 באוגוסט 1977 הופיע זוהר בתוכנית הטלוויזיה שהגיש, "זה הסוד שלי", כשהוא חובש כיפה ומחולצתו גלויות ציציות. בשנת 1977 פרש זוהר סופית מעולם הבידור. הוא נכנס ללמוד בישיבת אור שמח, ולאחר מכן למד גם בישיבת אדרת אליהו של הרב זילברמן ואף העביר בה שיעורים.

חזרתו בתשובה של זוהר זכתה לתהודה בקרב הציבור בישראל, בשל פרסומו הרב קודם לכן. סדרת הטלוויזיה "לוויתן בחוף שרתון", בכיכובו של אסי דיין, עוסקת בבוהמיין חוזר בתשובה, בהשראת זוהר. הסופר הרב בנציון פירר גולל את סיפור חזרתו בתשובה בספר "אורי חוזר בתשובה". גם שירו של אריק איינשטיין משנת 1984, "הוא חזר בתשובה", נתפש בציבור כביטוי לצערו על שחברו, אורי זוהר, התרחק ממנו ומצא את מקומו בעולם אחר. באוקטובר 2018, עלה לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "אורי זוהר חוזר" ששודר בערוץ 8 ב-HOT.

גם לאחר חזרתו בתשובה, ניסיונו הקולנועי של זוהר בא לידי ביטוי בבימוי תשדירי הבחירות של מפלגת ש"ס בבחירות 1988. בשלהי שנות ה-90 הגיש תוכנית בידור ואירוח, בערוץ הראשון של רשות השידור.

זוהר היה ממייסדי היישוב מעלה עמוס וניהל במשך מספר שנים את הקהילה ביישוב.

הרב זוהר הנחה חוזרים בתשובה ואף הקים את ארגון "מענה" לשם כך. הוא הרצה והקליט תשדירים בנושאי חזרה בתשובה, המושמעים בטלפון. בדרשותיו דיבר בחריפות כנגד התרבות החילונית. את תהליך חזרתו בתשובה תיאר בספרון "ובחרת בחיים" (יצא אחר כך גם בשם "לא נתנו צ'אנס"). הוא הנחה תוכנית רדיו שבועית ברדיו ירושלים ורדיו דרום, והגיש תוכניות טלוויזיה בערוץ "הידברות". כשנשאל על היחס שלו לחייו הקודמים - אמר שזכרונותיו הם כמו אדם מבוגר הזוכר את עצמו משחק משחקי ילדים בילדותו: זה היה טוב ומתוק, אבל חסר משמעות ותכלית, בשונה מחייו הבוגרים.

הרב זוהר עמד בראש המערכת של ארגון "לב לאחים", הפועל לרישום ילדים מבתים מסורתיים לבתי ספר חרדיים. עד כניסתו של אריה דרעי לכלא קיימו הוא וזוהר שידורים משותפים למטרה זו.

חיים אישיים

בתחילת שנות ה-60 היה זוהר נשוי לזמרת אילנה רובינא במשך כשנתיים.

מאוחר יותר נשא את אליה שוסטר, שחקנית, ששיחקה בסרט "עיניים גדולות", אותו ביים. אחותה של אליה, סנונית, היא אלמנתו של איקא ישראלי.

לזוג, שהתגורר עם נישואיהם ביפו, ולאחר חזרתם בתשובה עברו לירושלים, היו שבעה ילדים. שני בניו הבוגרים, אפרים פישל ושלום, התחתנו עם בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שירי ויסמין, ואף הן חזרו בתשובה עם אמן. חתונתם של אפרים פישל ושירי תועדה ב-1985 בסרטו הקצר של רנן שור, "חתונה בירושלים". איתמר, בן נוסף של זוהר, שיצא בשאלה, יזם בשנת 2004 את הסדרה "מציצים פנימה"- סדרה בשלושה חלקים שבה איתמר בוחן את שני העולמות שבהם היה אביו, ומנהלים ויכוחים בענייני אמונה, ערכים ופיוס בין חרדים וחילונים, לאחר מספר שנים חזר איתמר בתשובה. הסדרה צולמה בביתם בירושלים, וכן באתרים שבהם התגורר ויצר זוהר בתל אביב. בן נוסף, בצלאל, ניהל את מוסדות מגדל אור של הרב יצחק דוד גרוסמן. הבן הקטן, דוד, הוא חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפלגת דגל התורה. על בתו היחידה של זוהר, אחינועם, נכתב השיר "אחינועם לא יודעת", שנכלל באלבומו של אריק איינשטיין "פוזי".

הרב אורי זוהר נפטר ב-2 ביוני 2022, בגיל 86, לאחר שלקה בליבו בביתו בשכונת רוממה בירושלים. מסע ההלוויה יצא מהבית בו התגורר, בליווי מנחמים רבים. הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.

פילמוגרפיה

• עמוד האש (1959) – שחקן
• תיקון קטן (1959) – קריין
• חולות לוהטים (1960) – שחקן
• תרגיל בסמלים פשוטים (1961) – במאי
• עץ או פלסטיין (1962) – במאי
• השוק (1963) – שחקן
• הקרב על היעד (1963) – במאי (דוקומנטרי)
• אולי תרדו שם (1964) – שחקן
• חור בלבנה (1965) – במאי, שחקן
• סבינה והגברים (1966) – שחקן
• מוישה ונטילטור (1966) – מפיק, במאי
• המניע לרצח (1966) – שחקן
• עליזה מזרחי (1967) – שחקן
• שלושה ימים וילד (1967) – תסריטאי, במאי
• כל ממזר מלך (1968) – תסריטאי, במאי
• השכונה שלנו (1968) – במאי
• הצד השני (1968) – במאי
• כמה זה נפלא (1969) – שחקן
• לול (תוכנית טלוויזיה 1973 – 1969) – תסריטאי, במאי, שחקן
• תעלת בלאומילך (1969) – שחקן (בתפקיד מנצח תזמורת מכבי האש)
• התרוממות (1970) – במאי, שחקן
• שבלול (1970) – שחקן
• התרנגול (1971) – במאי, שחקן
• מציצים (1972) – מפיק, תסריטאי, במאי, שחקן (בתפקיד גוטה)
• קוראים לי שמיל (1973) – שחקן
• הבלש האמיץ שוורץ (1973) – שחקן
• עיניים גדולות (1974) – תסריטאי, במאי, שחקן
• צב"ר (צעיר בריא ורענן) (1976) – במאי ושחקן
• הצילו את המציל (1977) – תסריטאי, במאי, שחקן
• הלהקה (1978) – שחקן (בתפקיד אורח)
• אורי זוהר חוזר (2018) – בתפקיד עצמו (דוקומנטרי)

קישורים חיצוניים

• • אורי זוהר, באתר הזיכרון ממוריז פלוס
• רנן שור, יחסית לגארי קופר ב"בצהרי היום", שיחקתי ב"עיניים גדולות" לא רע, באתר הארץ
• טלילה לוי בן-זכאי, חלומות של זוהר, מעריב, 16 בספטמבר 1977
• רז שכניק, היום אני יודע: אני יפה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2004
• ארי גלהר, אורי זוהר: עוסק בתורה וחי במחסן של 30 מטר, באתר nrg‏, 8 בדצמבר 2013
• גיבור תרבות תוכנית רדיו המוקדשת לזוהר, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת
• נירית אנדרמן, אורי זהר ניגש למצלמה, והישיר מבט: "זה נראה כאילו אני שמח, אבל מבפנים – חלל", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2018
• נירית אנדרמן, לא רק הטרדות מיניות: אשה שעבדה עם אורי זהר מספרת כיצד הוא כפה את עצמו עליה, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
• סיון רהב-מאיר, ‏הגעגוע לאריק: הרב אורי זוהר מדבר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בפברואר 2019‏
• מידע על אורי זוהר בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• אורי זוהר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אורי זוהר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אורי זוהר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אורי זוהר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• אורי זוהר, באתר AllMovie (באנגלית)
• אורי זוהר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• "אורי זוהר", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
• אורי זוהר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אורי זוהר, באתר Discogs (באנגלית)
• אורי זוהר, באתר בית לזמר העברי

על פעילות כבדרן וכאיש קולנוע:

• רפאל בשן, מונולוג של אורי זוהר - בהחלט, יש לי אימת ציבור!, מעריב, 20 בנובמבר 1964
• משה בן-שאול, געגועיו של "מוקיון", מעריב, 29 באפריל 1966
• אפרים חרמון, האם אתה יפה - מר זוהר?, דבר, 13 בינואר 1967, המשך
• ענר פרמינגר, אורי זוהר – הממזר והמלך של הקולנוע הישראלי באתר "בית הסרט העברי – קולנוע ישראלי", 12 ביוני 2007
• רנן שור: החוויה הקולנועית – הבבואה הצברית בסרטי אורי זוהר, מתוך כתב עת קולנוע, סתיו-חורף 1978
• שמוליק דובדבני, בין אישי לעממי – סרטי הכלאיים של אורי זוהר, מתוך אופקים חדשים
• אלון גור אריה, תגידו, אני מצחיק?, באתר ynet, 15 באוקטובר 2010, מועדון הסרט המופרע מצדיע לאורי זוהר
• ליאור פרידמן, אם אין גן עדן, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
• נדב הולנדר, די-וי-די, ממזרים חסרי כבוד: "כל ממזר מלך" נותר מדויק גם היום, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
• מרט פרחומובסקי‏, מהו הסרט הטוב ביותר של אורי זוהר?, באתר וואלה!‏, 5 ביוני 2013
• נירית אנדרמן: האם אורי זוהר היה דווקא במאי פמיניסט? – ריאיון עם אריאל שוייצר, הארץ, 4 ביוני 2013
• אורי קליין, יום הולדת 80 לאורי זוהר. הזדמנות לבחון באמצעותו את החלום הישראלי, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2015
• אבישי מתיה, ‏בוקר טוב אדון גוטה: אורי זוהר חוגג 80, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2015
• מיכל פיק חמו, ‏התפרצויות של טראומה תרבותית ורמזים לשינוי בנרטיב-העל המשותף בסרטיו המוקדמים של אורי זוהר, סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, קיץ 2016

על חזרתו בתשובה:

• שביב אור מתוך עולם הבידור השפל והקלוקל, מתוך הירחון בית יעקב, אב תשל"ז, 1977
• ריאיון עם אורי זוהר בתוכנית "הבית היהודי" בערוץ 1
• ריאיון עם אורי זוהר (אורכב 07.03.2016 בארכיון Wayback Machine) על חזרתו בתשובה על ידי הרב זילברמן
• ישראל עושה תשובה סקירה על חזרה בתשובה בקרב ידוענים באתר בשבע