שפות הודו-אירופיות – הבדלי גרסאות

'''השפות ההודו-אירופיות''' היא משפחת-על של [[שפה|שפות]] הכוללת כ-150 שפות המדוברות על -ידי כ-3 מיליארד אנשים ברחבי העולם. שפות אלו מתחלקות למשפחות, אשר רובן נוצרו ב[[אירופה]] ובמערב [[אסיה]].

קבוצת שפות זו כוללת שפות כגון [[בנגלית]], [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[ספרדית]], [[פורטוגזית]], [[רוסית]], [[פרסית]] ו[[הינדי]] (שלכל אחת מהן מעל 100 מיליון דוברים) וכן שפות שמספר דובריהן מועט מאוד כגון [[אוסטית]], [[אירית]] ו[[ארמנית]]. השפות ההודו-אירופיות הן [[משפחת שפות]] גדולה, אשר מחקרה הוליד את ענף ה[[בלשנות]] המודרנית, ועל כן רבים מהמושגים אשר הבלשנות חוקרת ומנסה למצוא לקוחים ממבנים כללייםכללײם המצוייםהמצוײם בשפות אלו.

האפשרות כי קייםקײם מקור משותף לחלק מהשפות ההודו-אירופיות הועלתה לראשונה על -ידי מרקוס זוריוס ואן בוקסהורן ב-1647, ששיער כי הגיעו מה"סקיתית", אך הרעיון של ואן בוקסהורןרעיונו לא תפסתפש ולא נחקר. ההיפותזה הוצעה שוב על -ידי סר [[ויליאם ג'ונס]], כאשר הוא שם לב לאוצר המיליםהמלים ולמבנה התחבירי המשותף של ה[[סנסקריט]], ה[[לטינית]], ה[[יוונית]] וה[[פרסית]]. השוואההשװאה מערכתית של השפות האלו ושל שפות עתיקות אחרות שנערכה בידי פראנץ בופ תמכה בתאוריה, וה"דקדוק ההשוואתיההשװאתי" של בופ, שהופיע בין 1833 ל-1852, נחשב כנקודת ההתחלה של המחקרלמחקר ההודו-אירופי כתחום אקדמי.

ההיפותזה הקורגנית הוצעה לראשונה על ידי [[מריה גימבוטאס]] ב[[שנות ה-50]]. על -פי היפותזה זו, השפה המקורית דוברה בתרבויות המישורים ה[[התקופה הכלכוליתית|כלכוליתיים]] באלף החמישי לפנה"ס, בין [[הים השחור]] ל[[וולגה]]. חיזוק ניכר להשערה זו היא עובדת קיומן של מילים רבות בפרוטו-הודו-אירופית האופייניות לתרבות ששררה באזור שבין צפון הים השחור לים הכספי, ועוד יותר מכך העדרן הבולט של מילים המיוחסות לגידולים שהיו קיימים בתקופה זו באזוריים דרומיים יותר.

* 1000-500: השפות הקלטיות מתפשטות על פני מרכז ומערב אירופה. צפון אירופה נכנסת לתקופה הברזל הקדם-רומית, שלב ההיווצרות של הפרוטו-גרמאנית. [[הומרוס]] מתחיל את הספרות היוונית יחד עם התקופה היוונית הארכאית. התרבות הוודית מפנה את מקומה למהאג'נאפאדס. [[זורואסטר]] משלים את הגאתות, עליה של [[הממלכה האחמנית]], שמשתלטת על העילמים ועל [[בבל]]. הסקיתים מחליפים את הקימרים במישור הפונטי. [[ארמניה|ארמנים]] מחליפים את תרבות האורארטו. היפרדות של הפרוטו-איטלקית לאוסקו-אומברית וללטינית-פליסקנית, וייסודה של [[רומא]]. המצאתן של מערכות הכתיבה היווניות והאיטלקית העתיקה שהועתקו מהאלף-בית השמי הקדום. בדרום אירופה מדברים שפות פלאו-בלטיות רבות. השפות האנטוליות נכחדו.

קיימותקײמות גם תאוריות אחרות בעלות גווןגװן [[לאומיות|לאומי]] שלפעמים גובל במיסטיקה לאומנית, כשלרוב השפה המקורית מוצבת במולדת של הוגה התאוריה. דוגמה אחת היא התאוריות ההודיות שאומרות כי ה[[סנסקריט]] הוודיהװדי הגיע מ[[תרבות עמק האינדוס]], וטוענות כי סנסקריט וודיהוא הוא למעשה הפרוטו-הודו-אירופית, ושכל הדיאלקטיםהניבים האחרים מגיעים ממנה. תאוריה זו אינה מקובלת ביותר. דוגמה אחרת היא תאוריית ההמשכיות הפלאוליתית, המוצעת על ידי תאורטיקנים איטלקים, שאומרים כי ההודו-אירופית צמחה מתרבויות אירופיות פלאוליתיות.

[[תמונה:IndoEuropeanTreeAHE.svg|מרכז|ממוזער|700px|עץ השפות ההודו-אירופיות. בוורודבװרוד: שפות מודרניות; בלבן: שפות שנכחדו ושפות היפותטיות]]

* [[עמים הודו-אירופיים]]