רחוב חב"ד (העיר העתיקה) – הבדלי גרסאות

'''רְחוֹב חַבָּ״ד''' הוא רחוב עיקרי ברובעב[[רובע היהודי]] בעירב{{ה|עיר העתיקה}} בירושלים. קרוי על שמה של [[חסידות חב"ד]], וברחוב נמצאובו [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת ובית המדרש של חב"ד]].

רחוב חב"דהרחוב, ומקבילו (הנמוך ממנו) [[רחוב היהודים (ירושלים)|רחוב היהודים]], בנויים לאורך ציר [[הקארדו (ירושלים)|הקארדו]] של העיר העתיקה ומעליו; הם גבוהים בכ-5-2 מטר ממפלס החיים [[ירושלים בתקופה הרומית|בתקופה הרומאית]] [[ירושלים בתקופה הביזנטית|והביזנטית]].

בראשית [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|התקופה העות'מאנית]], ב{{ה|מאה ה-16}}, הוקם ברחוב מבנה גדול (הממוקם בקרן הרחובות חב"ד-אור החיים הצפון-מערבית; על גבי המבנה תוספת משנות ה-70 של המאה ה-20). ההתיישבות היהודית בוברחוב התגברה בשנות ה-50 של [[המאה ה-19]]{{הערה|יהושע בן-אריה, '''[[עיר בראי תקופה]]''', א, ירושלים, [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], 1979, עמ' 358.}}. ברחוב

במאה ה-19, היה רחוב חב"ד מרכז מסחרי שכלל חנויות רבות ויריד קבוע, בשם "ח'אן חברון", אליו היו תושבי [[חברון]] הערבים מביאים תוצרת חקלאית: ירקות, ביצים ועופות, למכירה, ואנשי הגליל יהודים, מצפת ומטבריה היו מביאים אליו: "שמן זית, גבינה צפתית, דגי טבריה, וקצת מרכולת מדמשק, שהייתה עוברת דרך טבריה - פירות יבשים וכדומה". וקונים בו "גליונות "לשנה טובה", לוחות השנה, "מחצית השקל", קבלות מוזהבות, "מזרחים", מפיות לחלות וכיוצא בזה", מבתי הדפוס בירושלים{{הערה|[[גד פרומקין]], '''[[דרך שופט בירושלים]]''', עמ' 42.}}.

ב[[מלחמת העצמאות]] נהרס רוב הרחוב, לאחר ש[[הליגיון הערבי]] כבש אותו, ותושביו היהודים נכנעו ונאלצו לעזוב,; ולאחר תקופת שבי ב[[ממלכת ירדןירדן]], עברו לשכונותלהתגורר בשכונות המערביות של ירושלים.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נבנובשנות ברחובה-70 של המאה ה-20]], [[שימור מבנים|שומרו ושופצו הבתים הישנים ושרידיהם, ונבנו בתים חדשים למגורים כחלק משיקום הרובע היהודי כולו. בראשית [[המאה ה-21]], הרחוב משמש בעיקר למגורים ופועלות בו חנויות אחדות, למזון, מזכרות לתיירים ועתיקות.