ארסינואי הרביעית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Hanay העבירה את הדף אריסונואי הרביעית ל־ארסינואי הרביעית: אוף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
ארסינואי הרביעית הייתה ביתו הצעירה של [[תלמי השנים עשר]] מאמא לא ידועה. ייתכן ואמה הייתה [[קלאופטרה החמישית]] וזאת בתלות התי קלאופטרה החמישית נפטרה ומתי ארסינואי הרביעית נולדה. היו לה שתיים או שלוש אחיות בוגרות ממנה [[ברניקי הרביעית]], [[קלאופטרה השביעית]] ואולי אחות נוספת שקיומה לא ודאי [[קלאופטרה השישית]]. בנוסף היו לה שני אחים [[תלמי השלושה עשר]] ו[[תלמי הארבעה עשר]]. אביה מת בשנת 51 לפנה"ס ועל פי צוואתו ירשו אותו בתו קלאופטרה השביעית בת ה-18 ותלמי השלושה עשר.
 
בקיץ 48 לפנה"ס, התרחש מרד בקרב אנשי החצר וקלאופטרה נאלצה לברוח. תלמי השלושה עשר נשאר השליט היחיד. קלאופטרה גייסה צבא והתייצבה לקרב מול צבאו של אחיה ליד העיר פלוסיום. באותה עת הגיע קיסר למצרים הוא החליט שהאינטרס שלו היה למנוע את המלחמה ופרסם הודעה המבטיחה את קיום צוואת תלמי השנים עשר לשלטון משותף של שני האחים. קיסר השתכן בארמון, וקלאופטרה הצליחה להעבירו לצידה. במסגרת נסיונות הפיוס של קיסר בין שני האחים הוא מינה את ארסינואי יחד עם אחיה תלמי הארבעה עשר למושלי קפריסין.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=KSonyiReFY8C&pg=PA88&dq=Arsinoe+IV&hl=iw&sa=X&ei=bt-2Up7VCsPwhQfVt4HoDg&ved=0CCwQ6AEwAA#v=onepage&q=Arsinoe%20IV&f=false The Reign of Cleopatra], מאת Stanley Mayer Burstein‏, University of Oklahoma Press, 2007 עמ' 88}}
 
החלטת הפיוס לא תאמה את רצונם של אנשי החצר בראשות פותינוס, ולאחר שהסיתו את תלמי השלושה עשר כנגד קיסר וקלאופטרה הם צעדו בראש צבא של עשרים אלף איש לאלכסנדריה ושמו מצור על קיסר. קיסר התבצר בארמון והזעיק כוח צבאי מ[[פרגמון]] לעזרה. יחד איתו בארמון שהו קלאופטרה השביעית, ארסינואי הרביעית ושני אחיה הצעירים. אנשי החצר כנראה בסתיו של 48 לפנה"ס, הצליחו לשכנע את ארסינואי הרביעית להצטרף לכוח הצבאי הצר על הארמון ולעמוד בראשו. היא ברחה עם הסריס שגידל אותה גאנימדס (Ganymedes). לאחר מכן בעקבות עימות בינו ובין אכילס, הורתה ארסינואי להרוג את אכילס. לאחר שהמצור על קיסר התחזק, התנהל משא ומתן באמתלה של רצון לשלום, בין הכוח הצר בראשותו של גאנימדס לשחרר את תלמי השלושה עשר מהארמון תוך הבטחה שהם יסירו את ארסינואי מתפקידה ימסרו אותה בתמורה, ויקבלו את מרותו של תלמי השלושה עשר. קיסר אישר את המהלך ונתן לתלמי השלושה עשר לצאת ולהצטרף לכוח וזאת כדי להראות שאין לו כל כוונה לפגוע בו. ברגע שתלמי השלושה עשר שוחרר הוא הצטרף לכוח הצבאי ועמד בראש המאבק כנגד רומא.