טטרית של קרים – הבדלי גרסאות

'''טטרית קרימית''' היא [[שפות טורקיות|שפה טורקית]], המדוברת בעיקר ב[[חצי האי קרים]] על- ידי ה[[טטרים]] של קרים. שפה זו הנה שפה עצמאית לגמרי ואינה ניב של [[טטרית]], כנהוג לחשוב, אם כי שתי השפות משתײכות לקבוצת ה[[שפות טורקיות|שפות הטורקיות]]. המספר דובריה הרשמי עומד על כ־400,000, אך מספר זה אינו כולל את הטטרים הקרימײם ב[[טורקיה]], שמספרם נאמד בכ־5 מיליון, אך אינו ידוע במדויק. חוץ מאשר בחצי-האי קרים, השפה מדוברת בפזורות השונות של הטטרים של קרים, ב[[אוזבקיסטן]] כ־150,000, ב[[רומניה]] כ־24,000, ב[[בולגריה]] כ־3,000 וקהילה קטנה ב[[פולין]].

השפה החלה מתפתחת כששבטים טורקײם הגיעו לקרים. לאחר קבלת ה[[אסלאם]], התקבל גם [[הכתב הערבי]] ככתב הרשמי לשפה. בתקופת [[חאנות קרים]] היתההייתה השפה הרשמית במדינה טורקית עות'מאנית וצ'גטאי, ולא טטרית קרימית. לאחר הכיבוש הרוסי ב־[[1783]], היגרו רבים מדוברי השפה לטורקיה ואף לבולגריה ורומניה, שהיו תחת שלטון טורקי אותו זמן. ב־[[1876]] הלאומן הקרימי [[איסמעיל גספרינסקי]] קבע כי השפה הספרותית תתבסס על הלהג היליבוילי כדי להביא לקרבה בין הטטרים לטורקים. ב־[[1920]] הורם על חצי האי הדגל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ובכך החל שלטון [[ברית המועצות]], שנתן [[אוטונומיה]] לקרים, כחלק מהרפובליקה הרוסית, ב־[[1921]] והטטרית הקרימית הוכרזה כאחת מ־2 השפות הרשמיות. ב־[[1928]] הוכרז הלהג הטטי כשפה הספרותית, והוחל בשינוי הכתב ל[[אלפבית לטיני|כתב הלטיני]] לפי החוק החדש ב[[ברית המועצות]]. ב־[[1938]] הרפורמה לשינוי כל הכתבים בברית המועצות ל[[אלפבית קירילי|כתב הקירילי]] הונהגה גם על הטטרים הקרימײם. ב־[[1944]] הואשמו הטטרים בשיתוף פעולה עם ה[[גרמנים]] ופונו בכפיה ל[[אוזבקיסטן]]. במקביל בוטלה אוטונומײת קרים ומעמד השפה. לאחר פירוק ברית המועצות ב־[[1989]], החלו טטרים לשוב למולדתם, ובמקביל החל נסיון שיבה לכתב הלטיני, כטורקיה, אך עיתונים וספרים רבים עדײן יוצאים בכתב הקירילי ובו מורגלת להשתמש מרבית האוכלוסיההאוכלוסייה.