דברי ימי ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תרגומים לעברית - מתוך המבוא לדברי ימי ישראל
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
שורה 5:
 
==מאפייני החיבור==
החידוש הגדול של הספר היה יצירת ה[[לאומיות]] היהודית המודרנית. [[ארנסט גלנר]] מסביר שלפני הופעת הלאומיות המודרנית ביחד עם המדינה ה[[בירוקרטיה|בירוקרטית]] המודרנית לא התקיים הרעיון של לאומיות. אנשים חיו ב[[אימפריה|אימפריות]], מבני כוח חברתיים עצומים וזיהו את עצמם בצורות שונות ([[דת]] או [[שבט (מדעי החברה)|שבט]]). הדבר היה אפילו יותר נכון ליהודים. היהדות נתפסה כדת בעלת זכויות אוטנומיות משל עצמה. וכך היה יכול אדם כמו [[משה מנדלסון]] לראות את עצמו כ"גרמני בן דת משה". הלאומיות המודרנית שינתה את זה. מעכשיו האדם זיהה את עצמו על-פי התרבות שלו כפי שהתקיימה בטריטוריה מסוימת עם מבנה פוליטי שמממש אותה - המדינה הלאומית. ההיסטוריה היוותה מגדיר מרכזי של הלאום ביחד עם איש השפה (המילונאי והמדקדק) וחוקר אגדות העם. היהדות בעולם הזה נתפסה כנטע זר חסר שורשים. מפעלו הגדול של גרץ אפשר לראשונה לדמיין לאום יהודי היסטורי. גרץ כהיסטוריון תיאר את היהדות כעניין אחדותי והיסטורי. היהדות נתפשת בספרו של גרץ כלאום עם מסורת תרבותית מאוחדת והיסטוריה מתמשכת. בכך אפשר גרץ את הטרנספורמציה של היהודים לתקופה המודרנית. התוצאה המידית של מפעלו של גרץ היתההייתה הופעת הציונות כאפשרות מעשית עם [[משה הס]]. בלי גרץ כל תופעת ה[[ציונות]] לא הייתה נתפשת.
 
הספר אינו הרצאת דברים יבשה (אם כי הוא כולל שלל פרטים, שמות ותאריכים<ref>גרץ מונה את השנים לתולדות עם ישראל, או תאריכי לידה ופטירה של יהודים, מזמן [[חורבן בית שני]]. כאשר מדובר בתולדות העמים הוא מציין כמקובל לפי [[ספירת הנוצרים]]. ולעתים הוא מציין את שני התאריכים, לדוגמה: הצו שהוצא ל[[גירוש ספרד]] התפרסם "ביום השלושים ואחד למרס 1492; 1422 אחב"ש".</ref>). הוא נכתב ב[[פאתוס]] ומתוך התרוממות הנפש, וכך נפתח הפרק הראשון בכרך הראשון בדברו על ארץ [[כנען]] (בתרגום כאמור לעיל):