עקרונות חשבונאיים מקובלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avinat (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{חשבונאות}}
'''עקרונות חשבונאיים מקובלים''' או '''כללים חשבונאיים מקובלים''' (ב[[אנגלית]]: '''Generally Accepted Accounting Principles''', הקיצור המקובל: '''GAAP''' - מבוטא "גָאפּ") מייצגים מסגרת תקנית של קווים מנחים לאופן רישום עיסקאות ב[[חשבונאות פיננסית]]. ב[[חוות דעת (חשבונאות)|חוות דעת]] על [[דוחות כספיים|הדוחות הכספיים]], קובעים רואי החשבון אם הדוחות נערכוהכספיים ערוכים על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.
 
עקרונות ביקרות מקובלים הם קווים מנחים לעריכת הדוחות הכספיים ואילו [[תקני ביקורת מקובלים]] הם קווים מנחים למבקר ([[רואה חשבון|רואה החשבון]]).
==סקירה כללית==
 
העקרונות החשבונאיים המקובלים נוצרו מתוך מטרה לספק מסגרת תקנית לעריכת דוחות כספיים שיהיו אובייקטיביים, ניטרליים וברי השוואה.
האיסוף והדיווח החשבונאי צריכים להיעשות בצורה אובייקטיבית ונייטרלית על מנת שגורמים זרים הצריכים להסתמך על מידע שכזה, יוכלו להיות בטוחים שהמידע חופשי מכל הטיה וחוסר עקביות, בין אם בכוונה ובין אם לאו. מסיבה זו, הדוחות הכספיים מסתמכים על תקנים ועקרונות מספר הקרויים "עקרונות חשבונאיים מקובלים". מקורם של חלק מהעקרונות הוא מהמסורת ומהמנהג.
 
==סימון עקרונות==
נהוג להבדיל עקרונות המקובלים במדינות שונות על ידי ציון סוג ה-GAAP. עקרונות חשבונאיים מקובלים בארצות הברית, למשל, מכונים US GAAP, בעוד עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל מכונים Israeli GAAP.
כיום חברות ישראליות רבות מאמצות את כללי ה-IFRS.
 
==עקרונות חשבונאיים מקובלים==
 
===עקרון העלות ההיסטורית===
על פי עקרון העלות ההיסטורית מחויבות הפירמות לרשום את פעולותיהן בהתאם ל[[עלות היסטורית|עלות המקורית]], על פי תאריך התרחשות האירוע. העקרון נועד למנוע מניפולציות בערך הספרים וב[[מאזן]]. לדוגמה, חלקת אדמה אשר נרכשה לפני 50 שנה בתמורה ל-10,000 ש"ח ושוויה המוערך כיום במיליון ש"ח; אולם, בספרים ובמאזן נרשמת וצריכה להופיע העלות ההיסטורית - 10,000 ש"ח. בשנים בהן האינפלציה גבוהה נהוג להוסיף לדוחות הכספיים גם דוחות המותאמים לאינפלציה.
שורה 24 ⟵ 22:
 
===עיקרון הגילוי הנאות===
{{הפניה לערך מורחב|עקרון הגילוי המלא}}
עקרון הגילוי הנאות מציג קווים מנחים בנוגע לכמות המידע שיש להציג בדוחות הכספיים. הקריטריון האיכותי לשאלה איזה מידע להציג והיכן הוא חשיבות המידע לקוראי הדוחות הכספיים - עד כמה המידע נדרש לצורך קבלת החלטות כלכליות נכונות. יש להימנע מהצגת מידע לא רלוונטי ולא חשוב מצד אחד, ולכלול מידע חשוב וחיוני, מאידך. על עורך הדוחות הפיננסיים לפרט ולסדר את החלקים העיקריים עד לרמת פירוט גבוהה. לדוגמה, בצד ההתחייבויות ישנם התחייבויות לזמן ארוך והתחייבויות לזמן קצר, וגם עליהם יש לפרט, לדוגמה, בהתחייבויות לזמן קצר: משיכת יתר בבנק, הלוואות קצרות מועד ([[פקדון קצר מועד|פק"מ]]) וכדומה.
 
שורה 38 ⟵ 37:
 
===עקרון העסק החי===
ההנחה היא שהישות החשבונאית הוא גוף שאמור לפעול לאורך זמן, ועל סמך הנחה זו עורכים את הדוחות הכספיים. בהעדר בסיס להנחה זו, מחייב עקרון זה לציין זאת במפורש ולערוך שינויים מהותיים באופן הצגת נתוני הישות החשבונאית, כמו למשל הצגת הרכוש הקבוע בשווי מימוש (נמוך)ּ
בהיעדר בסיס להנחה זו, מחייב עקרון זה לציין זאת במפורש ולערוך שינויים מהותיים באופן הצגת נתוני הישות החשבונאית, כמו למשל הצגת הרכוש הקבוע בשווי מימוש (נמוך)ּ
 
===עקרון הישות הנפרדת===
שורה 45 ⟵ 43:
 
===עקרון התקופה החשבונאית===
עקרון המניח שניתן לחלק את הפעילות הפיננסית של הישות החשבונאית לתקופות קצובות (בדרך כלל 12 חודשים = שנה קלנדרית), לשם עריכת דוחות כספיים של הפעילות העיסקיתהעסקית. תקופה זו נחשבת לתבנית פעולות הרישום החשבונאי, למרות העובדה שהעסק מתקיים לפני ולאחרי תקופה זו.
תקופה זו נחשבת לתבנית פעולות הרישום החשבונאי, למרות העובדה שהעסק מתקיים לפני ולאחרי תקופה זו.
 
===עקרון היחידה המוניטרית===