סכר דגניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פתיחת הסכר במאי 2013 |
מ ←עריכת הפתיח: {{כ}}, קישורים פנימיים |
||
שורה 8:
לאחר השבתת תחנת הכח בנהריים ובנית [[המוביל הארצי]] שונה יעודו של הסכר, ומטרתו הוגדרה צמצום זרימת המים מהכנרת ל[[נהר הירדן]], כדי שהכנרת תמלא את ייעודה להיות מאגר המים של [[מדינת ישראל]] ומקור השאיבה העיקרי של המוביל הארצי. בסכר יש שני שערים לפתיחה וסגירה ושני שערים רזרביים המשמשים לצורכי טיפול. בשערים הותקנו רשתות המונעות מדגי הכנרת לצאת מגבול האגם.
בשנה גשומה במיוחד, כאשר מפלס הכנרת עולה ומתקרב לקו האדום העליון, נפתח הסכר על מנת להוריד את מפלס המים ולמנוע הצפות ביישובים השוכנים לחופי הכנרת. בשיא מגיעה הזרימה בסכר, כאשר הוא פתוח,
בעקבות כמויות המשקעים הרבים של [[חורף 1992-1991 בישראל|חורף 1992-1991]], הסכר נפתח ב-[[9 בפברואר]] [[1992]] וכרבע מיליארד קוב מים זרמו לירדן; וכן בחורף שנת 2003/4.
ב-24 במאי 2013 נפתח סכר דגניה שוב. הפתיחה נעשתה במסגרת התוכנית לשיקום הירדן הדרומי מהכנרת ועד לאזור שפך [[נחל בזק]]. בשלב ראשון יוזרמו 6 מיליון מ"ק מים, ובשלב השני, לאחר השלמת מתקן טיהור מי השפכים "ביתניה", יוזרמו עוד 14 מליון מ"ק.{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|לראשונה מאז 1964: החלה הזרמת מים מהכנרת לירדן באופן סדיר|1.2028714|24 במאי 2013}}}}
סכר דגניה הוכרז כ[[מבנה לשימור]] על ידי [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל|המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות]] בשל היותו חלק מה[[היסטוריה של ארץ ישראל]].
==ראו גם==
*[[סכר אלומות]]
| |||