סרבו-קרואטית – הבדלי גרסאות

::::'''סרבו-קרואטיתסרבו־קרואטית'''

'''סרבו-קרואטיתסרבו־קרואטית''' היא [[שפות סלאביות דרומיות|שפה סלאבית דרומית]] המשתײכת למשפחת [[שפות הודו-אירופיות|השפות ההודו-אירופיתההודו־אירופית]]. הלשון הסרבו-קרואטיתהיא שימשה כשפתה הרשמית של [[יוגוסלביה]]; לאחר שזו התפרקה, נותרה הסרבו-קרואטית כשפה הרשמית ב[[סרביה ומונטנגרו]], [[קרואטיה]] ו[[בוסניה והרצגובינה]]. רוב תושבי [[מקדוניה]] ו[[סלובניה]] דוברים אף הם סרבו-קרואטיתסרבו־קרואטית כשפה שנייהשניה.

הלשון הסרבו-קרואטית היא בעלת ארבעה [[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] עיקרייםעיקרײם: צ'קאווי, שטוקאווי, קאיקאווי וטורלאקי. תת-הניבתת־הניב המזרח-הרצגוביניהמזרח־הרצגוביני של הניב השטוקאווי הוא העיקרי והנחשב ביותר, ועליו מבוססות כל הצורות הסטנדרטיות של השפה: [[סרבית]], [[קרואטית]] ו[[בוסנית]]. ההבדלים בין הצורות האלה זניחים. השם "סרבית" מתייחסמתײחס כיום בעיקר לשפה הסרבו-קרואטיתלסרבו־קרואטית הכתובה ב[[אלפבית קירילי|אלפבית הקרילי]] בעוד "קרואטית" מתייחסמתײחס כיום בעיקר לשפה הסרבו-קרואטיתלזו הכתובה ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]].

המצב הפוליטי הסבוך ב[[יוגוסלביה]] השפיע על השפה. לאחר פרישתה שלפרישת קרואטיה מיוגוסלביה ב-ב־[[1991]], כחלק מהרצון לבדל את קרואטיה משאר מדינות יוגוסלביה לשעבר, מגמה שהתעצמה עקב הקרבות שהתחוללו במקום ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] בין שני עמים הדוברים אותה שפה. הכניסו מנהיגי קרואטיה באופן יזום מלים חדשות לשימוש בשפה, על-מנתעל־מנת להבדילה מהסרבית. חלק מהמיליםמהמלים החדשות נלקחו מהשפה ה[[דלמטית]], חלקן ממקור איטלקי וחלקן [[תחדיש]].

מסיבות פוליטיות, לאומיות ופטריוטיות נקראת השפה הסרבו-קרואטית בשמות שונים במדינות השונות. בקרואטיה נקראת השפה כיום "[[קרואטית]]", בסרביה, הדבקה בשפה הסרבו-קרואטית המקורית, נקראת השפה כיום "[[סרבית]]", בחלקים מ[[בוסניה והרצגובינה]] "[[בוסנית]]". מספר קבוצות במונטנגרו תומכות בשינוי שם השפה ל[[מונטנגרית]]. ה[[דקדוק]] נשאר בינתייםבינתים זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה [[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגית]] והן מבחינה [[תחביר]]ית והשוני הוא באוצר מיליםמלים ובאיות.

עדות למצב השפה מצויה גם ב[[ויקיפדיה|וויקיפדיהויקיפדיה]], שבה מתנהלים מיזמים שונים בבוסנית, סרבית, קרואטית וסרבו-קרואטיתוסרבו־קרואטית.

|! colspan=4 {{כ}}| <big>'''[[עיצור|העיצורים]]'''<big>

! rowspan=2 | '''תעתיק [[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]'''

! rowspan=2 | '''הערך הפונטי'''

! '''[[אלפבית לטיני|לטיני]]'''

! '''[[אלפבית קירילי|קירילי]]'''

|! '''Bb'''

|! '''Бб'''

|! '''Cc'''

|! '''Цц'''

|! '''Čč'''

|! '''Чч'''

|! '''Ćć'''

|! '''Ћћ'''

| align=right | נהגה '''טְשְ''' כשהשי"ןכשהלשון שורקתשטוחה כלפי בתר־המכתש

|! '''Dd'''

|! '''Дд'''

|! '''Dž/dž'''

|! '''Џџ'''

|! '''Đđ'''

|! '''Ђђ'''

| align="right" | נהגה '''דְּזְ'''' כשהז'י״ןכשהלשון שטוחה כלפי שורקתבתר־המכתש

|! '''Ff'''

|! '''Фф'''

| align="right" | נהגה כהגיית פ"א רפה

|! '''Gg'''

|! '''Гг'''

|! '''Hh'''

|! '''Хх'''

|! colspan=2 |{{כ}}''' Jj'''

|! '''Kk'''

|! '''Кк'''

|! '''Ll'''

|! '''Лл'''

|! '''Lj/lj'''

|! '''Љљ'''

| align=right | נהגה כהגיית למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות

|! '''Mm'''

|! '''Мм'''

|! '''Nn'''

|! '''Нн'''

|! '''Nj/nj'''

|! '''Њњ'''

| align=right | נהגה כהגיית נו"ן מחונככתויו"ד שוואית בקירוב - כמו [[Ñ]] הספרדית

|! '''Pp'''

|! '''Пп'''

|! '''Rr'''

|! '''Рр'''

|! '''Ss'''

|! '''Сс'''

|! '''Šš'''

|! '''Шш'''

|! '''Tt'''

|! '''Тт'''

|! '''Vv'''

|! '''Вв'''

|! '''Zz'''

|! '''Зз'''

|! '''Žž'''

|! '''Жж'''

|! colspan=4 {{כ}}| <big>'''[[תנועה (פונולוגיה)|התנועות]]'''<big>

! '''לטיני'''

! '''קירילי'''

! '''תעתיק [[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]'''

! '''הערך הפונטי'''

|! colspan=2 |{{כ}}''' Aa'''

|! colspan=2 |{{כ}}''' Ee'''

|! '''Ii'''

|! '''Ии'''

* [[לוח בשקה]]

==קישורים חיצונייםחיצונײם==