מרקוס קלאודיוס מרקלוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 6:
ב-[[220 לפנה"ס|216 לפנה"ס]], בעקבות תבוסת הרומאים ב[[קרב קאנאי]], קיבל את הפיקוד על שרידי הצבא החונה ב[[קאסילינום]], ואף שלא היה בכוחו למנוע מ[[קפואה]] לעבור לצדו של [[חניבעל]], הציל את [[נולה]] ואת דרום [[קמפניה]].
 
ב-[[220 לפנה"ס|214 לפנה"ס]] נבחר שוב לקונסול ונשלח אל סיקיליה[[הזירה הסיציליאנית במלחמה הפונית השנייה‎|הזירה הסיקיליאנית]] כדי למנוע את השתלטות [[סירקוסאי]] על האי כולו, לאחר שעברה לצדם של הקרתגים. הוא כבש בסערה את [[לאונטיני]] והטיל מצור על סירקוסאי, אך כל התקפותיו סוכלו על ידי [[ארכימדס]] ומכונותיו. לאחר שתי שנות מצור הצליח לחדור לעיר בהדרגה ולהשתלט עליה, חרף תגבורות גדולות שהחישו הקרתגים להצלתה. פלוטארכוס מספר, כי מרקלוס ניצל נקודות תורפה בהגנת חומות העיר וביצוריה, עליהן למד במהלך המשא ומתן להסגרתה, וכך עלה בידו לפרוץ לתוכה. הוא רצה לחוס על חיי הסירקוסאים, אך לא יכול היה למנוע את משיסת העיר בידי חייליו, אשר אחד מהם הרג את ארכימדס. על פי מקור אחר חס מרקלוס על חיי התושבים, אך לקח שלל את כל אוצרותיה והעבירם לרומא.
 
מרקלוס מונה לקונסול פעם נוספת בשנת [[210 לפנה"ס|210]]. הוא כבש את [[סלאפיה]] ב[[פוליה|אפוליה]], שמרדה ועברה לצדו של חניבעל, בעזרת הסיעה האוהדת לרומא בעיר, והרג את חיל המשמר ה[[נומידים|נומידי]] שבה. שנה אחר כך, בהיותו [[פרומגיסטראט|פרוקונסול]], התנגש בחניבעל ב[[קרב קנוסיום]] ליד [[ונוסיה]] בחבל [[בזיליקטה]]. לאחר לחימה נואשת וללא הכרעה נסוג לעיר הסמוכה [[ונוסיה]] שבחבל [[בזיליקטה]]. הוא הואשם במצביאות כושלת, ונאלץ לעזוב את חייליו ולשוב לרומא כדי לגונן על שמו הטוב.