היסטריה נשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏התקופה הוויקטוריאנית: שיפור קל ותוספת קלה לפי הגרסה הקודמת
מ הגהה
שורה 5:
 
==היסטוריה מוקדמת==
ניתן למצוא את שורשי ההיסטוריה של ההיסטריה עוד בימי קדם, והיא תוארה על ידי חכמי [[יוון]], הפילוסוף [[אפלטון]] והרופא [[היפוקרטס]] (שאף [[תחדיש|טבע את המונח]]) ואף קודם לכן תועדה ב[[פפירוס]]ים [[מצרים העתיקה|מצריים]]. ב[[דיאלוג]] מאת [[אפלטון]] קיים תיאור של ה[[רחם]] הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל ה[[בית החזה|חזה]] וגורם שם למחלה. תאוריה זו היא מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה ה[[יוונית]] לרחם, היסטרה (hystera).
 
[[קלאודיוס גלנוס]], מן הבולטים ב[[רופא]]ים ב[[המאה ה-2|מאה השנייה]], כתב כי היסטריה היא מחלה הנגרמת ממחסור בפעילות מינית בנשים שלהן תשוקה מינית רבה: היסטריה מתרחשת בשכיחות גבוהה אצל [[בתולה|בתולות]], [[נזיר]]ות, אלמנות ורק לעתים אצל נשים נשואות. המרפא להיסטריה ב[[ימי הביניים]] לנשים נשואות היה בקיום [[יחסי מין]], ולנשים שאינן נשואות המרפא נמצא ב[[נישואים]], או כמפלט אחרון, [[עיסוי]] על ידי נשים [[מיילדת|מיילדות]].
שורה 15:
רייצ'ל פ. מיינס, מחברת הספר "הטכנולוגיה של אורגזמה: 'היסטריה', הוויברטור והסיפוק המיני הנשי", כתבה כי מקרי היסטריה היוו מקור הכנסה נאה לרופאים, כיוון שחולות אלה לא היו בסכנת [[מוות]] אולם דרשו טיפול מתמיד. החיסרון הבולט בטיפולים אלה היה שרופאים התקשו ללמוד את המיומנויות של השגת "פארוקסיזם היסטרי" בעיסוי ולעתים נדרשה עבודה של שעות להשגת התוצאה הרצויה. מנגד, הפניית האישה למיילדת לצורך הטיפול, גרמה לרופא להפסד הכנסה.
 
הפתרון נמצא בדרך של המצאת מכשירי עיסוי, אשר קיצרו את תהליך הטיפול משעות לדקות, ביטלו את הצורך בהפניה למיילדות ואפשרו לרופא לטפל ביותר חולות באותו פרק זמן. כבר בתחילת המאה ה-19 היו מתקני עיסוי במים בעיר [[באת']] ב[[אנגליה]], ובאמצע [[המאה ה-19]] מתקנים אלה נפוצו בכל אירופה ובארצות הברית, והיוו את הבסיס לפיתוח אתרי מרחצאות רבים. בשנת 1869 פותח ה[[ויברטור (מכני)|ויברטור]] הראשון, שעבד על [[קיטור]]. הפיתוח, בידי ה[[פיסיקאיפיזיקאי]] האמריקאי ג'ורג' טיילור, היה לשימושם של [[רופא]]ים ונועד להפעלה לפרקי זמן קצובים. בשנת [[1873]] פותח הוויברטור האלקטרו-מכני הראשון, שהופעל ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] ב[[צרפת]] לצורך טיפול בהיסטריה.
 
בעוד שרופאי אותה תקופה הכירו בכך שמקור ההפרעה ההיסטרית הוא בחוסר סיפוק מיני, הם לא היו מודעים, או התעלמו באופן מכוון, מהמטרה של מכשירי הטיפול בהשגת הסיפוק המיני. למעשה, פיתוח מכשיר ה[[ספקולום]], המשמש לבדיקה חזותית של ה[[נרתיק]] ו[[צוואר הרחם]], לווה במחלוקת גדולה הרבה יותר מן השימוש הרפואי בוויברטור, ייתכן והדבר נבע מן האופי הפאלי-חודרני של הספקולום.
שורה 27:
 
==תאוריות ויקטוריאניות על היסטריה==
קיימת טענה היסטורית כי הנושא המרכזי של [[המאה ה-19]] בעולםב[[התקופה הוויקטוריאנית|עולם הוויקטוריאני]] הוא הקונפליקט שבין מין כאמצעי [[רבייה]] ומין כביטוי להתנהגות [[ארוטיקה|ארוטית]].<ref>Estelle B. Freedman (1982). "Sexuality in Nineteenth-Century America: Behavior, Ideology, and Politics". Reviews in American History 10: 196-215.</ref> למרותאף על פי שלסמל הבולט ביותר של אותה תקופה, המלכה [[ויקטוריה]], הייתה משפחה גדולה, שיעורי הילודה הכלליים הלכו ופחתו במהלך המאה ה-19. יחד עם הירידה בשיעורי ה[[לידה]], קיום [[יחסי מין]] למטרת רבייה איבד מחשיבותו. חלק ניכר מן הספרות הרפואית והספרות העוסקת בייעוץ נישואים, של אותה תקופה, מתאר את האישה חסרת התשוקה כאישה אידאלית. האשה האידאלית תקיים יחסי מין אך ורק כאמצעי רבייה, זאת כיוון שהפעילות המינית לא משכה אותה בשום אופן אחר. אידאל זה השפיע על המבנה החברתי בדרכים רבות ואף סיפק את הבסיס לטיפולים נגד השימוש ב[[אמצעי מניעה]]. אולם, באותה עת הדבר גרם לתופעה של חוסר סיפוק מיני אצל נשים רבות והעלה את הדרישה לטיפול בהיסטריה.
 
==העלמות ההיסטריה כאבחנה רפואית==