כלל יד ימין – הבדלי גרסאות

אם האגודל מצביע לכיוון הווקטור הראשון במכפלה, <math>\vec a</math>, והאצבע המורה מצביעה לכיוון הווקטור השני במכפלה, <math>\vec b</math>, אז התוצאה, <math>\vec a\times\vec b</math>, תהיה בכיוון אליו מכוונת האמה (ראו איור 1).

פרט למכפלה וקטורית, שימוש נפוץ בכלל היד הימנית מתבצע בגדלים הקשורים לסיבוב, כמו [[מהירות זוויתית]], [[תאוצה זוויתית]], ובדרך כלל גם [[מומנט כוח]], ו[[תנע זוויתי]]. גדלים אלה מיוצגים על ידי וקטורים שכיוונם הוא לאורך ציר הסיבוב. המגמה של וקטורים אלה, כלומר הכיוון על הציר שאליו הם מצביעים, היא שרירותית וחסרת משמעות פיזיקלית (לכן וקטורים אלה מכונים לעתים [[פסאודו-וקטור|פסאודו-וקטורים]]ים). עם זאת, חשוב לקבוע פעם אחת בצורה אחידה את הכיוון השרירותי הזה, והמוסכמה בעולם המדעי היא שהוא נקבע בעזרת כלל היד הימנית. כך, למחוגי שעון המסתובבים עם כיוון השעון יש מהירות זוויתית בכיוון הנכנס למישור השעון, ולמחוגים המסתובבים נגד כיוון השעון יש מהירות זוויתית בכיוון היוצא ממישור השעון.