הבדלים בין גרסאות בדף "זריקת רעל"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
שיפור קל
(←‏קישורים חיצוניים: אד פילקינגטון, הרשויות בארה"ב מאלתרות הוצאות להורג, באתר הארץ, 18 בינואר 2014)
מ (שיפור קל)
מחקרים הראו כי לעתים הכמות המוזרקת ממרכיב כימי זה קטנה, ובמצב זה אינה גורמת ל[[חוסר הכרה|איבוד הכרה]], אלא למצב של "עירפול" בלבד בו הנידון למוות מודע לסביבתו ויכול להרגיש לחלוטין בקורה לו לרבות כאב חזק הנובע מצריבת כלי הדם בזמן ההזרקה.{{מקור}} למרות ערעורים רבים בנושא זה החליט בית המשפט העליון בארצות הברית על כך שההליך חוקי.
* '''פנקורוניום ברומידי''' - המשתק את [[מערכת השרירים]] ו[[מערכת הנשימה]]. כשישנו מצב של רפיון השרירים, הנידון למוות אף אינו יכול לצעוק ב[[קול]] רם.
* '''פוטסיום כלוריד ([[אשלגן כלורי]]) ''' - המפסיק את פעולת ה[[לב]], וכך גורם למוות.
בדרך כלל גורמת זריקת רעל לשינוי גוון ה[[עיניים]] וה[[עור]] לצהבהב ולעתים אף ל[[הקאה]].
זמן ההוצאה להורג בזריקת הרעל נמשך בדרך כלל כשבע דקות, אך לעתים יכול התהליך להמשך אף עד לשעתיים.
 
לאחר ההכרזה על שעת מותו של הנידון למוות נשלחת גופתו ל[[נתיחה שלאחר המוות|נתיחה שלאחר המוות]].
 
==גישת הרפואה לזריקות רעל==
לכאורה, החדרת העירוי וקביעת המוות הם עיסוק רפואי, אך הממסד הרפואי מתנגד בתוקף להשתתפותם של [[רופא|רופאים]]ים בתהליכי הוצאה להורג. זאת עקב ה"קו המנחה" ב[[שבועת הרופאים|שבועת היפוקרטס]], כי על פי כללי ה[[אתיקה רפואית|אתיקה הרפואית]], תפקיד הרופא הוא לעזור לשפר את בריאותו של האדם ולא לעסוק בהמתתו.
 
==ביקורת ודיון על זריקת הרעל==
ההוצאה להורג בזריקת רעל מעלה עניין רב ותהיות בקרב מגזרים שונים. ארגונים ל[[זכויות האדם]] מתנגדים ו[[הפגנה|מפגינים]] בנחרצות כנגד הוצאה להורג בדרך זו בפרט וכנגד הוצאות להורג בכלל.
בשנת [[2006]] בלבד, הוצאו להורג בזריקת הרעל 53 נידונים למוות ב[[ארצות הברית]], ואילו בשנת [[2007]] בוצע גזר דינם של 42 [[אסיר|אסירים]] שנידונו לעונש מוות בשיטה זו. כיום ממתינים לביצוע הריגתם מעל לשלושת אלפים אסירים רק בארצות הברית.
 
בשנת [[2006]] בלבד, הוצאו להורג בזריקת הרעל 53 נידונים למוות ב[[ארצות הברית]], ואילו בשנת [[2007]] בוצע גזר דינם של 42 [[אסיר|אסירים]]ים שנידונו לעונש מוות בשיטה זו. כיוםבראשית [[העשור השני של המאה ה-21]], ממתינים לביצוע הריגתם מעל לשלושת אלפים אסירים רק בארצות הברית.
בשנת [[2010]] התעורר דיון ב[[ארצות הברית]] כי ייתכן ששתי הזריקות הראשונות הניתנות לנידונים למוות ומטרתן להרדים לשתק ולמנוע כאב אינן יעילות. [[נוירולוגיה|נוירולוגים]] ורופאים אחרים העוסקים בנושא סברו כי ייתכן והאסירים המקבלים את הזירקות מרגישים כאב וסבל מסוים עם קבלת הזריקה השנייה והשלישית, וכי הזריקה השנייה שמטרתה לשתק את מערכת השרירים אינה גורמת לאובדן תחושת כאב אלא רק גורמת לחוסר יכולת להגיב לכאב. עם התעוררות הדיון מספר ארגוני [[זכויות האדם]] טענו כי מקורה של הזריקה הוא בגרמניה הנאצית והשימוש בה כדרך הוצאה להורג מעביר את האסיר סבל וכאב רב והיא איננה [[הומניזם|הומנית]].
 
כתוצאה מהתעוררות הדיון, מספר רב של אסירים ב[[ארצות הברית]] ערערו על גזר דינם וביקשו שהוא יבוצע בדרך אחרת, ברוב המקרים דחו בתי המשפט ב[[ארצות הברית]] את הערעור בטענה שמטרתו לדחות את מועד ההוצאה להורג.
בשנת [[2010]] התעורר דיון ב[[ארצות הברית]] כי ייתכן ששתי הזריקות הראשונות הניתנות לנידונים למוות ומטרתן להרדים לשתק ולמנוע כאב אינן יעילות. [[נוירולוגיה|נוירולוגים]] ורופאים אחרים העוסקים בנושא סברו כי ייתכן והאסירים המקבלים את הזירקות מרגישים כאב וסבל מסוים עם קבלת הזריקה השנייה והשלישית, וכי הזריקה השנייה שמטרתה לשתק את מערכת השרירים אינה גורמת לאובדן תחושת כאב אלא רק גורמת לחוסר יכולת להגיב לכאב. עם התעוררות הדיון מספר ארגוני [[זכויות האדם]] טענו כי מקורה של הזריקה הוא בגרמניה הנאצית והשימוש בה כדרך הוצאה להורג מעביר את האסיר סבל וכאב רב והיא איננה [[הומניזם|הומנית]]. כתוצאה מהתעוררות הדיון, מספר רב של אסירים ב[[ארצות הברית]] ערערו על גזר דינם וביקשו שהוא יבוצע בדרך אחרת, ברוב המקרים דחו בתי המשפט ב[[ארצות הברית]] את הערעור בטענה שמטרתו לדחות את מועד ההוצאה להורג.
 
==בפסיקת בתי המשפט==