גניזת קהיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
מ שיפור קל |
||
שורה 3:
[[תמונה:דגם הגניזה הקאירית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות)]]
{{תמונות מרובות
| סיומת
| רוחב
| תמונה1
| חלופי1
| תמונה2
| חלופי2
}}
'''גניזת קהיר''' היא אוסף גדול של [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ו[[ספר]]ים [[יהדות|יהודיים]], שנכתבו בין [[המאה ה-9]] ו[[המאה ה-19]], ונשמרו ב[[גניזה]] בעליית הגג של [[בית הכנסת בן עזרא]] ב[[קהיר]]. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי [[שניאור זלמן שכטר]] ואחר כך על ידי חוקרים בכל ענפי [[מדעי היהדות]], נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר [[יהודי מצרים]], יהודי [[אגן הים התיכון]] ו[[ארון הספרים היהודי]].
שורה 28:
העבודה בגניזה עצמה התנהלה בתנאים קשים: שכטר נאלץ לזחול לתוכה דרך חור בקיר [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת הנשים]] שבבית הכנסת, וחלל הגניזה נעדר היה דלתות וחלונות והיה מלא אבק מחניק. הוא הצליח למיין בקפידה עבור ספריית האוניברסיטה רכישה של אין ספור כתבי יד ודפים מן הגניזה – אוסף הגדול פי שלושה מכל אוסף אחר מסוגו בעולם כולו (אוספים גדולים למדי של מסמכים מהגניזה הגיעו בעבר בדרכים עקיפות אל [[הספרייה הלאומית הרוסית]] ב[[סנקט פטרבורג]] וכן למקומות נוספים, אך מבלי שייחשף מקורם). שכטר וטיילור תרמו את האוסף, הנקרא על שמם, ל[[אוניברסיטת קיימברידג']].
חלקים מן האוסף הגיעו ל[[ספרייה|ספריות]] חשובות רבות, בהן ב[[סנקט פטרבורג]], [[בודפשט]], [[וינה]], [[שטרסבורג]], [[פריז]], [[לונדון]], [[אוקספורד]], [[מנצ'סטר]], [[בית המדרש לרבנים באמריקה|בית המדרש לרבנים]] ב[[ניו יורק]], [[פילדלפיה]], [[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] ועוד. חומר שהיה בכמה ערים אירופיות, בהן [[ברלין]], [[פרנקפורט]] ו[[ורשה]] אבד בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. אולם רובו של החומר (כ-70%) נמצא בקיימברידג', באוסף על שם טיילור-שכטר בספריית האוניברסיטה. בשנת 2006 נתגלה בספריית [[אוניברסיטת ז'נבה]] באוסף של פפירוסים יווניים אוסף מהגניזה שלא נודע עד אז.{{הערה|{{הארץ|דוד רוזנטל|אשר ברא יין עסיס ותירוש טוב|1.1107897|25 במאי 2006|}}; {{הארץ|דוד רוזנטל|אוי כי נהי נכתב תמורת הכתובה, כי נפקד החתן מבני המסיבה|724588|9 ביוני 2006}}}}
==חקר הגניזה==
שורה 44:
בשנת [[2000]] יזם [[דב פרידברג]] הקמת [[אתר אינטרנט]] שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך נתמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים [[מנחם בן ששון]] ו[[חגי בן-שמאי]] מ[[האוניברסיטה העברית]], ופרופסור [[ג'יימס דיאמונד]] מ[[אוניברסיטת ווטרלו]]. לניהול הפרויקט התמנה פרופסור [[יעקב שוויקה]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]. ביצוע הפרויקט החל בינואר [[2006]], ועשוי להמשך עוד כמה שנים עד להשלמתו.{{הערה|אלכס דורון, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/136/392.html "הגניזה הקהירית:" עכשיו באינטרנט], [[nrg מעריב]], 23.7.2010}}
לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד כה צולמו מרבית הדפים
האתר עלה לאינטרנט בשנת [[2007]]. איכות הצילומים כה טובה, שלעתים קל יותר לקרוא את הקטעים באתר מאשר במקור.{{הערה|1=למאמר סקירה על הפרויקט ראו את כתבתו של [[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=216 אוצרות הגניזה של קהיר יגיעו בקרוב לכל מחשב בישראל], בטור המקוון (בלוג) "[http://www.zeevgalili.com/ היגיון בשיגעון]", 14 באפריל 2006
==ראו גם==
| |||