נכד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ לינק |
||
שורה 3:
מרבית היצורים בטבע, לרבות מרבית ה[[יונקים]] וה[[עופות]] אינם מטפלים בנכדיהם. מעבר לזאת, מבין היצורים שכן מטפלים בנכדיהם, ברוב המקרים רק הנקבות מטפלות בנכדיהן ולא הזכרים (לדוגמה, [[פיל]]ות מטפלות בנכדיהן, אך לא פילים ממין זכר). ה[[אדם]] הוא בקבוצת המיעוט הקטנה בטבע, שבה הן ה[[סב]] והן ה[[סבתא]] מטפלים בנכדיהם. אצל [[מין (טקסונומיה)|מיני]] יצורים [[חיים]], המטפלים בנכדים, קיים לחץ [[אבולוציה|אבולוציוני]] ל[[הזדקנות]] איטית.
בתרבויות רבות, אדם מתייחס לא רק כבן להוריו אלא כנכד לזקניו. למשל, רבות מהדמויות המוצגות ב[[תנ"ך]], מוצגות באופן המזכיר את שם אביהן ושם סבן (למשל "[[זכריה]] בן ברכיה בן [[עדו הנביא|עדו]]"). כמו כן, בתרבויות רבות ובמדינות רבות לנכדיו של אדם יש זכויות חוקיות הקשורות בו. למשל, בישראל, אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, רכושו מחולק שווה בשווה בין ילדיו ואם ילדיו נפטרו לפניו, רכושו מחולק בין נכדיו. החוק עשוי להכיר גם בילדים ובנכדים [[אימוץ|מאומצים]]. בישראל, זכויותיו של בן מאומץ זהות לאלו של אחיו, שאינם מאומצים, אך זכויותיו של נכד מאומץ (ילד שבנו הטבעי של אדם אימץ) דווקא כן פחותות מאלו של נכדים, שאינם מאומצים.
מקור המילה מן ה[[תנ"ך]], כמו בשבועת [[אברהם]] ל[[אבימלך מלך פלשתים]] "אם תשקר לי ולניני ולנכדי" (בראשית כא, כג). נקרא בתנ"ך גם שילש.
| |||