|
[[קובץ:Jerusalem_Cenacle_BW_5.JPG|שמאל|ממוזער|250px]]
[[קובץ:Wieczornyk098.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כותרת בצורת [[שקנאי]] המאכיל את גוזליו]]
'''חדר הסעודה האחרונה''', הוא האולם בו התקיימה [[הסעודה האחרונה|סעודתו האחרונה]] של [[ישו]], ממוקם על פי אמונת רוב הכנסיות ה[[נצרות|נוצריות]]. ב[[הרהוא ציון]] שעל יד [[העיר העתיקה]]נקרא ב[[ירושליםלטינית]]. מסורתבשם אחרת,'''קנקולום''' של(coenaculum [[הכנסייהאו הסורית אורתודוקסית]]cenaculum), מצביעה עלכלומר "חדר מתחתהאוכל", לוב[[כנסיית סנט מרקיוונית]] בעירהוא העתיקהנקרא בירושלים,"אנאגיון" ביתה(לוקאס שלכ"ס מריםי"ס אמו, של,Marc [[מרקוס המבשר|יוחנןי"ב, הידועט"ו) כמרקוסאו המבשר]]-"היפריון" כמקום(מעשי הסעודההשליחים האחרונה<ref>דא, י"רג); ב[[זאב וילנאיאנגלית]], '''ירושליםנקרא בירתהחדר ישראל''',לעתים העירגם העתיקה וסביבתה, הוצאת אחיעבר-ירושלים, 1972 כרך ב' עמ' 23 בתמונת הכניסה לכנסייה כתוב Syrian orthodox convent, St. Marks house –בשם "The upper room</ref>".
האולם,החדר בצורהשוכן כמעטב[[הר מרובעתציון]] ובעלתבקומה ממדיםהשנייה קטניםמעל יחסית[[קבר דוד המלך]], (15תבניתו מ'כמעט על[[ריבוע|רבועה]] 12וממדיו מ')הם מתקשר15X12 לעודמטרים. המקום מזוהה עם אירועים חשובים מההיסטוריה המסורתית שלנוספים האמונהבמסורת הנוצרית :, פרטכמו לה[[הליטורגיה הקדושה|אוכריסטיה]] , וטקסטקס [[רחיצת הרגליים]] שנקבעושנקבע על ידי ישו בעת הסעודה האחרונה, גם הופעתו של ישו שקם לתחייה בפני השליחים, ירידתוירידת [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] על השליחים ביום החמישים מאז הצליבה ([[פנטקוסט]]) , והרדמות מרים הקדושה. ▼ב[[לטינית]] הוא מכונה '''קנקולום''' (coenaculum או cenaculum), כלומר "חדר האוכל", ביוונית "אנאגיון" (לוקאס כ"ס י"ס , ,Marc מרקוס י"ב, ט"ו) או ,"היפריון" (מעשי השליחים א, י"ג), ב[[אנגלית]] הוא נקרא גם "The upper room".
מסורת אחרת, של [[הכנסייה הסורית אורתודוקסית]], מזהה את חדר הסעודה אחרונה עם חדר השוכן מתחת ל[[כנסיית סנט מרק]] בעיר העתיקה בירושלים, המוכר כביתה של מרים אמו של [[מרקוס המבשר|יוחנן הידוע כמרקוס המבשר]]<ref>ד"ר [[זאב וילנאי]], '''ירושלים בירת ישראל''', העיר העתיקה וסביבתה, הוצאת אחיעבר-ירושלים, 1972 כרך ב' עמ' 23 בתמונת הכניסה לכנסייה כתוב Syrian orthodox convent, St. Marks house – The upper room</ref>.
מיקומו במרכז הר ציון, ליד כנסיית ה[[דורמיציון]], מעל [[קבר דוד המלך]]. מעליו נמצא [[צריח (מסגד)|צריח]] של המסגד נבי דאוד (הנביא דוד, הוא [[דוד המלך]]).
▲האולם, בצורה כמעט מרובעת ובעלת ממדים קטנים יחסית, (15 מ' על 12 מ') מתקשר לעוד אירועים חשובים מההיסטוריה המסורתית של האמונה הנוצרית: פרט ל[[הליטורגיה הקדושה|אוכריסטיה]] וטקס [[רחיצת הרגליים]] שנקבעו על ידי ישו בעת הסעודה האחרונה, גם הופעתו של ישו שקם לתחייה בפני השליחים, ירידת [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] על השליחים ביום החמישים מאז הצליבה ([[פנטקוסט]]), והרדמות מרים הקדושה.
על יד האולם נמצאת [[קפלה|קפלת]] ירידת רוח הקודש.
מ[[מלחמת העצמאות]] ועד ל[[מלחמת ששת הימים]], כשלא הייתה גישה לעיר העתיקה שימש הגג מקום תצפית ל[[כותל המערבי]]. לפני היציאה לגג נמצא "חדר נשיא המדינה" [[יצחק בן צבי]].
== היסטוריה ==
מסורות עתיקות מלמדות על קיומה של כנסייה המנציחה את הסעודה אחרונה של ישו בירושלים, אך מכנסייה זו לא נותר דבר אחרי שנחרבה כמה וכמה פעמים. חדר הסעודה האחרונה הקיים היום בהר ציון הוא חלק מ[בזיליקה]] [[צלבני]]ת על שם [[מרים אם ישו|מרים הקדושה]] שנבנתה בשנים [[1110]]-[[1130]]. בזיליקה זו נחרבה על ידי ה[[סולטאן]] ה[[איובים|איובי]] מ[[דמשק]], [[אל מועזם טוראן שאח]] בשנת [[1219]], אך היא שוקמה והועברה למשמורת ה[[פרנציסקנים]] בשנת [[1334]]. אלה החזיקו במקום עד למחצית [[המאה ה-15]], ובעקבות סכסוך מקומי עם היהודים על הבעלות במקום, גורשו הצדדים בידי השלטון ה[[ממלוכים|ממלוכי]] והמתחם כולו הועבר לידיים מוסלמיות.
כאשר [[טיטוס]] החריב את ירושלים (70 לספירה) הוא חס על אולם הסעודה האחרונה אשר הפך מאז ל[[כנסייה]] לנוצרים הקדמונים: קודם [[כנסיית השליחים]] ולאחר מכן בסמוך אליה [[הבזיליקה של תאודוסיוס]] או [[בזיליקה|בזיליקת]] ציון הקדושה ([[382]]). יותר מאוחר הבזיליקה נחרבה על ידי [[האימפריה הסאסאנית|הפרסים הסאסאנים]] ושוקם בידי ה[[פטריארך]] [[מודסטוס]]. הוא שוב נחרב על ידי ה[[מוסלמים]] בימי ה[[ח'ליפה]] [[אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)|אל-חאכם]] ב[[1009]], ונבנה כ[[בזיליקה]] ע"ש [[מרים אם ישו|מרים הקדושה]] בשנים [[1110]] - [[1130]] על ידי ה[[צלבנים]].
לאחר שנהרסה שוב ב[[1219]] על ידי ה[[סולטאן]] ה[[איובים|איובי]] מ[[דמשק]], [[אל מועזם טוראן שאח]], [[פרנציסקנים]] שמרו על המקום במשך כמאתיים שנה החל מ[[1334]] ועד לשנים [[1524]]-[[1552]] כשה[[טורקים]] בפיקודו של הסולטאן [[סולימאן המפואר]] גירשו אותם והפכו את המקום ל[[מסגד]] - המסגד נבי דאוד.
מאוחר יותר התאפשר לפרנציסקנים לבנות ביניין חדש משלהם בשם
"אד סנקטום קנאקולום" Ad Sanctum cenaculum שבו מתגוררים מספר נזירים ובתחילת המאה ה-20 הכנסייה הקתולית הגרמנית בנתה בסביבה
את כנסיית [[דורמיציון]] לפי דגם ה[[קתדרלה]] ב[[וורמס]].
בימי [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]] הורשו לראשונה [[יהודים]] ונוצרים לבקר במקום, לאחר שהיה סגור בפניהם במשך מאות שנים. אחרי קום [[מדינת ישראל|המדינה]] הועבר חדר הסעודה האחרונה לרשות השלטון הישראלי. בשנת [[1964]] ביקר במקום ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]], ובשנת [[2000]] ביקר בו האפיפיור [[יוחנן פאולוס השני]].
בימי [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]] ה[[יהודים]] קיבלו מהמוסלמים גישה מוגבלת בחג ה[[שבועות]] לחדר הסמוך שבו נמצא קבר מדומה של [[דוד המלך]]. נוצרים הורשו להיכנס לאתר רק ב-[[1948]].
הועלה בפני ממשלת ישראל על ידי גורמים קתוליים נושא מסירת המקום לידי הכנסייה הקתולית בתמורה לכנסיית [[בית הכנסת מריה לה בלנקה|סנטה מריה לה בלנקה]] ב[[טולדו]] שבמקור הייתה [[בית כנסת]] ע"ש [[יוסף אבן שושן]] וכעת משמשת כ[[מוזיאון]].{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|אל תתן את קבר דוד לותיקן|001-D-86081-00|19 בנובמבר 2005}}}}
מדי פעם מעלים גורמים [[קתולים|קתוליים]] על סדר היום את הבקשה להעביר את חדר הסעודה האחרונה לידי הכנסייה הקתולית. ב-2005, למשל, הוצע "לשלם" תמורת המהלך בהעברת [[כנסיית סנטה מריה לה בלנקה]] שב[[טולדו]], שנבנתה במקור כ[[בית כנסת]], לידיים יהודיות.{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|אל תתן את קבר דוד לוותיקן|001-D-86081-00|19 בנובמבר 2005}}}} נכון ל-2014 לא נחתמה כל עסקה להעברת בעלות, וחדר הסעודה האחרונה נמצא תחת חסותו של [[משרד הדתות]] הישראלי.
בשנת [[1964]] הגיע למקום ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] בעת בקור הבזק שלו ב[[ישראל]]. האפיפיור [[יוחנן פאולוס השני]] ניהל כאן טקס ה[[מיסה]] בעת [[עליה לרגל|עלייתו לרגל]] בארץ ישראל בשנת [[2000]].
נפתח בית כנסת באולם בקומת קרקע שבו "מצבת דוד המלך" ומסביב נפתחו עוד [[ישיבה|ישיבות]] ו[[בית מדרש|בתי מדרש]].
== ארכיטקטורה ==
חדר הסעודה האחרונה מחולק למרחבים על ידי עמודים וקשתותבעלי מחלקיםכותרות אתצלבניות האולםקלאסיות בעלות עיצוב שונה לשלושהלכל חלקיםכותרת. עיצובםהעמודים תומכים תקרה העשויה מקמרונות צולבים בסגנון ה[[אדריכלות גותית|גותי]] בסגנוןהקל של ה[[שושלת לוזיניאן]], או גוטי [[קפריסין|קפריסאי]]דבר מעיד על כך שהמבנהשהשיפוץ הוקםהצלבני עלנעשה ידיבמאה ה-13. בפינה הדרומית-מערבית של האולם שינה ירידה ל[[צלבניםקריפטה]] במאההמחופה ה-13בתקרה עלכיפתית גביונתמכת מבנהבעמוד קודם.שיש אחדהנושא העמודיםכותרת מקושטבעלת [[תבליט]] בתמונותשל [[שקנאים]].
המוסלמים שילבו בקיר הדרומי [מחרב|גומחת תפילה]] לכיוון [[מכה]] וכן חלונות [[ויטרז']] הכוללים פסוקים מה[[קוראן]].
המוסלמים הוסיפו [[צריח (מבנה)|צריח]], ובתוך האולם [[מחרב]] המצביע את כיוון ה[[תפילה]] אל עבר [[מכה]] וחלונות צבועניים עם פסוקים מה[[קוראן]] עליהם, כולל כאלה לזכר [[דוד המלך|דוד הנביא]]. על יד המחרב רואים כתובת משנת [[1524]] לשבח הסולטאן סולימאן המפואר ש"טיהר" את המקום מ"[[כופרים]]".
== קישורים חיצוניים ==
| 