התקופה הנאוליתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 6:
[[תמונה:Néolithique 0008.jpg|ממוזער|שמאל|200px| [[אנתרופומורפיזם]] בדמות מהתקופה הנאוליתית]]
 
'''התקופה הנאוליתיתהנֶאוֹליתית''' (נקראה בעבר:או '''תקופת האבן החדשהנֶאוליתיקון'''; מ[[יוונית]]: "נאוס" = חדש, "ליתוס" = אבן; מכונה גם '''תקופת האבן החדשה''') היא תקופה [[פרהיסטוריה|פרההיסטורית]] אשר נחשבת באופן מסורתי לחלקה האחרון של [[תקופת האבן]].
 
המונח הומצאנטבע בידי [[ג'ון לובוק]] בשנת [[1865]] כחלוקה פנימית של [[מערכת שלוש התקופות]]. התקופה באה לאחר [[התקופה האפיפלאוליתית]] או [[התקופה המזוליתית]] באירופהב[[אירופה]], [[מערב אסיה]] וצפוןו[[צפון אפריקה]].
 
את תחילת התקופה מציינת המצאת ה[[חקלאות]], ואת סיומה ניתן לראות בהופעת [[כלי]] [[מתכת]] ב[[תקופת הברונזה]] או [[תקופת הברזל]] (בהתאם לאזור הגאוגרפי). בהגדרת תקופה זו אין הכוונה בהכרח לרצף בזמן, אלא, למגוון מאפיינים תרבותיים כגון שימוש ביבולי פרא, גידול יבולי בעל ושימוש ב[[ביות|בעלי-חיים מבויתים]].
שורה 15:
תרבויות [[המזרח התיכון]] הובילו את ההתפתחות התרבותית והטכנולוגית וכך נכנסו לתקופה הנאוליתית בסביבות שנת 10,000 [[לפנה"ס]]. התרבויות הנאוליתיות הראשונות במזרח התיכון היו באזור ה[[לבנט]] (התרבות [[תקופה נאוליתית בארץ ישראל|הנאוליתית הקדם קרמית א]], [[תקופה נאוליתית בארץ ישראל|הנאוליתית הקדם קרמית ב]]) ומשם הופצה התרבות מזרחה ומערבה. תרבות תקופת האבן החדשה הגיעה בשנת 8000 [[לפנה"ס]] במערב ל[[אנטוליה]] ובצפון ל[[מסופוטמיה]].
 
אתרים ותרבויות נאוליתיות במזרח אסיה נמצאו באזור [[פקיסטן]] באזור [[מרגרה]] (Mehrgarh) מסביבות שנת [[7000 לפנה"ס]]. בנוסף, נמצאו יישובים באזור [[לאחראדווה]] (Lahuradewa), ליד בקעת ה[[גנגס]] אשר בתתשב[[תת-היבשת ההודית]] החל משנת 6200[[6200 לפנה"ס]]. באזור זה נמצאו במספר אתרים ציורי [[פחם]] באתרים שונים, אלו, מעידים על קיומה של תרבות שהשתמשה בחיתוך והבערת אש. מזרחה יותר, באזור בקעת הגנגס נמצאו מספר אתרים כמו למשל באגם סאני טל בו נמצאו אבקנים של מיני דגנים ותבואה שתוארכו ל-13,000[[ לפנה"ס]] ממצאים אלו רומזים כי ייתכן והיו גידולי חקלאות באזור. כך שאם להסתמך על ממצאים אלו מן הסמינר הלאומי בארכאולוגיה של מישור גאנה דצמבר 2004 לקנאו הודו, זהו האזור הראשון, ככל הידוע כיום, שהתאפיין בתרבות נאוליתית .
 
בדרום-מזרח [[אירופה]] הופיעו לראשונה חברות שעסקו בעיבוד חקלאי בשנת 7000 [[7000 לפנה"ס]],; טכנולוגיה זו הגיעה למרכזה של אירופה בשנת 5500 [[5500 לפנה"ס]]. יישובים מוקדמים ביותר שנמצאו באזור זה הם סטארקוו-קורוס (Starčevo-Körös) , לינארבנדקרמיק (Linearbandkeramic), ווינקה (Vinča). ממצאים על התרבות הנאוליתית במערב וצפון-מערב אירופה נמצאו בסביבות שנת 4500 לפנה"ס, וכפי הנראה החלה התרבות כתוצאה מנדידת עמים והפצה של התרבות.
 
ב[[מרכז אמריקה]] בסביבות [[4500 לפנה"ס]] התרחשה אותה התפתחות בדיוק ([[ביות]] תבואה, ישובי קבע), אולם באזור זה השתמשו במונח '''Formative''' ("יוצר" או "מעצב"), במקום השימוש במונח נאוליתי.
 
בתחילה החקלאות הנאוליתית הייתה מוגבלת למגוון צר של תבואה (מבויתת ובר) ורעיית [[צאן]] הכוללת [[כבש|כבשים]] ו[[עז הבית|עזים]], אולם לקראת 7000 [[7000 לפנה"ס]] התרחב מגוון [[בעלי חיים|בעלי החיים]] לגידול [[בקר]] ו[[חזיר|חזירים]]. החלו לקום ישובי קבע וישובי חצי קבע, והחל השימוש ב[[כלי חרס]]. לא כל ההיבטים והמאפיינים של התרבות הנאוליתית (לדוגמה: קדרות, ישובי קבע, גידול תבואה מבויתת וגידול [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]]) הופיעו באותו סדר: בחברות הראשונות במזרח התיכון שעסקו בחקלאות לא עשו שימוש בקדרות, בבריטניה לעומת זאת, ככל הנראה לא נעשה תהליך של ביות צמחים בתקופה הנאוליתית המוקדמת, ולא ברור האם היו ישובי קבע בבריטניה. במקומות אחרים בעולם כמו אפריקה, הודו ודרום מזרח אסיה, ההתפתחות הנאוליתית לא הופצה מהמזרח התיכון, כך שבעצם נוצרו במקומות אלה תהליכים עצמאיים שהובילו לתרבויות נאוליתיות אזוריות. תרבויות אלו התפתחו באופן שונה לחלוטין מאלה של המזרח התיכון דרום-מערב אסיה ואירופה. למשל החברה היפנית המוקדמת עסקה בקדרות עוד בתקופת האבן האמצעית (Mesolithic).
 
== ארגון חברתי ==