ظ – הבדלי גרסאות

האות '''טַ'א''' (ב[[ערבית]]: '''ظاء''') היא ה[[אות]] ההשבע-17עשרה ב[[אלפבית ערבי|אלפבית הערבי]]. לפניה באה האות [[טא]] ואחריה האות [[ع|עין]].

בערבית סטנדרטית ט'א מייצגת [[עיצור]] [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]] [[עיצורים חוככים|חוכך]] [[עיצורים שורקים|שורק]] [[קוליות העיצורים|קולי]] [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] ([[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]: {{כ}}/zˤ/ - כעין [[ז|זי"ן]] משולבת עם [[ע|עי"ן]] מזרחית). ט'א היא אחת מחמשת ה[[עיצורים נחציים|עיצורים הנחציים]] (האחרים הם [[ص|צאד]], [[ض|ד֗אדצ'אד]], [[ط|טא]], ו[[ق|קאף]]), והיא הגרסה הנחצית של [[ز]]. הגייה נוספת של ט'א שנחשבת תקינה בערבית סטנדרטית היא [[עיצור שיני, חוכך, קולי]], [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] (/ðˤ/ {{כ}}:[[IPA]] - כעין [[ד|דל"ת]] רפה משולבת עם [[ע|עי"ן]] מזרחית), אז ט'א היא הגרסה הנחצית של [[ذ]].

ישנן שלוש דרכים לתעתק לעברית את ט'א: כדל"ת או כזי"ן ('''ז֗''') על-פי השמיעה, או כ-"ט׳ט'" כדי לשמר את הכתב הערבי. בעברית התמזג עיצור זה עם [[צ|צד"י]]. לדוגמה: המילה הערבית ל[[צבי]] - ظَبْي, ט'בי.