תאגיד רב-לאומי – הבדלי גרסאות

במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת [[זכיינות]], שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זכיוןזיכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זכיוןזיכיון לשימוש ב[[מותג]] של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע במובן כללי יותר מהחברה האם, וחסכון בהוצאות פרטניות כמו פרסום, מחקר ופיתוח, לוגיסטיקה וניהול או שיווק אסטרטגי. במקרים כאלו, התאגיד הרב-לאומי מעניק זכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים. (ראו הרחבה על [[מותג#מיתוג וגלובליזציה|מיתוג וגלובליזציה]])

תאגידים רב-לאומיים רבים פועלים גם בישראל. הדרך הבסיסית ביותר לכך היא קיום של סניף, סוכנות או זכיין בישראל, העוסקים בשיווק מוצריו של התאגיד הרב-לאומי, כפי שעושים למשל [[איקאה]] או [[זארה (רשת אופנה)|זארה]] ויצרני מכוניות, כגון [[פורד]] ו[[פיאט]], שלהם סוכנויות בישראל. במשך שנים אחדות נמנעו תאגידים רב-לאומיים מקשרים עם ישראל, עקב [[החרם הערבי]], שהשפעתו נחלשה במהלך השנים. תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו [[מקדונלד'ס]] או [[קוקה קולה]] מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זכיוןזיכיון למותג.