הבדלים בין גרסאות בדף "תאגיד רב-לאומי"

מ
בוט החלפות: \1זיכיון
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (בוט החלפות: \1זיכיון)
התאגידים הרב-לאומיים המודרניים מובחנים מחברות בינלאומיות במספר מובנים. חברות בינלאומיות נהגו בדרך כלל לייבא חומרי גלם ממדינה אחת או מספר מדינות, להרכיבם במפעל או במספר מפעלים במדינת האם של החברה ולשווקם במדינות שונות. תאגידים רב-לאומיים, לעומתם, מבזרים גם את פעולת הייצור בין מדינות שונות. ייתכן מצב, לדוגמה, בו רכיב אחד של המוצר ייוצר במדינה אחת, אחר בעבר השני של העולם, והרכבתם יחדיו במפעל במקום שלישי.
 
במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת [[זכיינות]], שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זכיוןזיכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זכיוןזיכיון לשימוש ב[[מותג]] של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע במובן כללי יותר מהחברה האם, וחסכון בהוצאות פרטניות כמו פרסום, מחקר ופיתוח, לוגיסטיקה וניהול או שיווק אסטרטגי. במקרים כאלו, התאגיד הרב-לאומי מעניק זכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים. (ראו הרחבה על [[מותג#מיתוג וגלובליזציה|מיתוג וגלובליזציה]])
 
שני אפיונים אלו של התאגידים הרב-לאומיים הביאו לפיחות בחשיבות ה[[סחר בינלאומי|סחר הבינלאומי]] בסחורות ולגידול מקביל בהיקף הסחר הבינלאומי המבוצע באמצעות העברות הון. מבנה זה מעניק לתאגידים הרב-לאומיים גמישות רבה יחסית בהשוואה לתאגידים בינלאומיים מדורות קודמים, משום שהדבר מאפשר להם להפחית את מצבת העובדים המועסקת בתאגיד, לטובת חוזים מול קבלני-משנה המקיימים יחסים כאלו עבורו.
==תאגידים רב-לאומיים בישראל==
 
תאגידים רב-לאומיים רבים פועלים גם בישראל. הדרך הבסיסית ביותר לכך היא קיום של סניף, סוכנות או זכיין בישראל, העוסקים בשיווק מוצריו של התאגיד הרב-לאומי, כפי שעושים למשל [[איקאה]] או [[זארה (רשת אופנה)|זארה]] ויצרני מכוניות, כגון [[פורד]] ו[[פיאט]], שלהם סוכנויות בישראל. במשך שנים אחדות נמנעו תאגידים רב-לאומיים מקשרים עם ישראל, עקב [[החרם הערבי]], שהשפעתו נחלשה במהלך השנים. תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו [[מקדונלד'ס]] או [[קוקה קולה]] מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זכיוןזיכיון למותג.
 
בחלק מהמקרים פתחו תאגידים רב-לאומיים מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תאגיד [[אינטל]].