הדר גנים-עמישב – הבדלי גרסאות

בשנת 1952 קידם שר הפנים [[חיים משה שפירא]] את צירוף המעברה ל[[פתח תקווה]]. אולם בסוף אותה שנה נכנס לתפקיד שר הפנים [[ישראל רוקח]] מ[[הציונים הכלליים]] והנושא לא קודם. בבחירות הקודמות ל[[עיריית פתח תקווה]] בסוף 1950 היה כמעט שוויון בין ימין ושמאל וסיפוח עמישב לפתח תקווה נתפס כמה שיאפשר את שבירת השוויון והעברת ההגמוניה באופן סופי לידי מחנה השמאל{{הערה|{{על המשמר|צבי אמיתי|בסימן פתח תקווה|1955/06/19|00202}}}}. עם זאת, שר הפנים טען שהסיפוח מסובך, בין השאר בגלל ששטח המעברה מיועד ל[[חקלאות]]{{הערה|{{הצופה||צירוף מעברה|1955/06/09|00206}}}}. בכתבה ב[[מעריב]] נטען שרב התושבים אדישים לעניין, ובין בעלי הדיעההדעה חלוקות הדיעותהדעות האם עדיף צירוף לפתח תקווה או עצמאות בניהול ישיר של [[משרד הפנים]]{{הערה|{{מעריב|ישעיהו אביעם|הכל מתרגשים סביב עמישב אנשי המעברה עצמם אדישים|1955/07/05|00214}}}}.

בתחילת 1961 נותרו עדיין 350-400 משפחות בצריפים שיועדו לפינוי ועל פי התכניתהתוכנית היו אמורות כל המשפחות לעבור לשיכוני קבע עד סוף 1962{{הערה|{{דבר||80 אחוז מתושבי עמישב לשיכונים|1961/04/12|00818}}{{ש}}{{מעריב|י. יחיאלי|חברה חדשה תבנה דירות|1961/06/26|00700}}}}. בשנת 1962 נותרו 200 משפחות בצריפים ושיכונן תוכנן להסתיים עד אמצע 1963{{הערה|{{מעריב||משרד השיכון מבטיח: מעברת עמישב תחוסל|1962/09/09|01004}}{{ש}}{{מעריב|ישעיהו אביעם|קבוצת מורדים במפא"י בעמישב|1962/05/23|00901}}}}. נוסף על אלו התגוררו עוד כמה מאות משפחות בצריפים שבדיים/פיניים שנחשבו עד 1962 למגורי קבע{{הערה|{{מעריב|ישעיהו אביעם|מעברת עמישב - גיטו לעידה אחת|1962/10/21|00500}}}} ולא יועדו לפינוי. אולם לאחר כניסת השר [[יוסף אלמוגי]] למשרד השיכון, הוחלט לפנות גם את הצריפים השבדיים{{הערה|שם=ביילין}}. בסוף שנת 1965 התגוררו בצריפי המעברות כ-40 משפחות, 188 משפחות התגוררו בצריפים שבדיים וכ-700 משפחות בבניינים משותפים{{הערה|{{מעריב|ישעיהו אביעם|היום ייחנך מועדון קהילתי לקשישים|1966/11/27|02000}}}}. בתחילת שנות ה-60 נבנתה בשכונה איזוראזור של אזבסטונים אליהם הובאו עולים חדשים מצפון אפריקה ומ[[רומניה]]. יוצאי רומניה עזבו במהרה את השכונה{{הערה|שם=ביילין|{{דבר|יוסי ביילין|עמישב: סיפור עצוב בשלוש מערכות|1972/06/23|02900}}; {{דבר||המשך|1972/06/23|05500}}}}.

סביב חלוקת דירות בעמישב לנזקקים עלו טענות, שנדונו אף בכנסת, על העדפה פוליטית בחלוקת הדירות למקורבי מפא"י{{הערה|{{חרות||שערוריית דירות מאיימת לפוצץ את הקואליציה בפ"ת|1959/05/31|00401}}{{ש}}{{מעריב|ישעיהו אביעם|דירות וקלפיות|1959/06/02|00702}}{{ש}}{{דבר||מועצת עיריית פ"ת אישרה ההגרלה במעברת עמישב|1959/06/08|00210}}{{ש}}{{מעריב||פרשת עמישב להכרעה|1959/06/09|00802}}{{ש}}{{דבר||הכנסת החליטה לדון על פרשת עמישב במליאה|1959/06/10|00301}}}}. שר השיכון, [[מרדכי נמיר]], הודיע שהיתהשהייתה תקלה בהליך חלוקת הדירות, אולם בבדיקה פרטנית נמצא ש-31 מתוך 34 מקבלי הדירות היו אכן נתמכי סעד, כנדרש{{הערה|{{דבר||נמיר פתח הדיון על פרשת הגרלת הדירות בעמישב|1959/07/09|00112}}; {{דבר||המשך|1959/07/09|00200}}}}. האופוזיציה הדגישה את המצאותןהימצאותן של משפחות שלא היו נתמכי סעד בין מקבלי הדירות כהוכחה לשחיתות שלטונית{{הערה|{{חרות|מ. אבידן|שיכון שנועד למוכי גורל נוצל למטרות מפלגתיות|1959/07/09|00116}}}}.

בשנת 1976 הוכללה השכונה ברשימת יישובים ושכונות המזכים בסיוע מוגדל לזוגות צעירים{{הערה|{{דבר||סיוע מוגדל לצעירים שישתכנו|1976/07/06|00403}}}} ובשנת 1978 הוכלל ב-30 השכונות הראשונות של פרוייקטפרויקט [[שיקום שכונות]]{{הערה|{{מעריב|גיל קיסרי|מה נותר מפרוייקט שיקום שכונות המצוקה|1978/10/13|02101}}}}, ואומצה בידי יהודי שיקגו{{הערה|{{דבר|טובה צימוקי|מליון דולר לפיתוח שכונת עמישב בפ"ת|1979/04/05|00204}}}}{{הערה|{{מעריב|רחל סלע|חלד - שיקום שכונות|1987/04/15|07600}}}}.

כבר בשנות ה-70 ביקש ראש עיריית פתח תקווה, [[ישראל פיינברג (ראש עיר)|ישראל פיינברג]], לקדם הרחבת השכונה באופן ניכר, תוך הפשרת קרקעות חקלאיות, על מנת להכניס לשכונה אוכלוסיות חזקות ולדם אינטגרציה בשכונה{{הערה|{{דבר|שמעון פינס|שינוי הייעוד של אדמה חקלאית|1974/10/11|01202}}}}{{הערה|שם=פיינברג|{{דבר|ישראל פיינברג|במה חטאו תושבי עמישב|1976/12/26|01601}}}}. יורשו, [[דב תבורי]], המשיך בנסיונות לקדם בנייה בצמידות לשכונה{{הערה|{{דבר||סיפוח נוסח שיפמן|1979/08/01|00607}}}}. דירות חדשות ראשונות שווקו בתחילת שנות ה-80 על ידי [[יובל גד]] תחת הסיסמאהסיסמה "עמישב המתחדשת"{{הערה|{{מעריב||קנו דירה ביובל גד|1982/12/28|02503||Ad}}}}. ב[[שנות ה-90]] התבצעה בשכונה בנייה רחבת היקף במזרח השכונה, באיזורבאזור "הצריפים הפינים" (ניתן עדיין לראות בשכונה מספר צריפים פינים). הקבלנים נתנו לפרוייקטיםלפרויקטים שבנו שמות שנועדו למשוך אוכלוסייה חזקה, כמו "גני עמישב"{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|בנק אדנים: למנות כונס זמני לפרוייקט גני עמישב שבונה חברת עוגן|110923|8 במאי 1997}}}}. במהרה ניתן לשכונה השם "הדר גנים". בשנות ה-2000 קטן קצב הבנייה בשכונה, ומספר התחלות הבנייה וסיומי הבנייה בשכונה בכל שנה היה קטן מ-150, לרוב קטן בהרבה{{הערה|1=בשנים אלו הלמ"ס ספר את הבנייה השכונה יחד עם [[כפר אברהם]], יוספטל, קריית אלון ועוד שכונות וברוב השנים הבנייה הכוללת בכל השכונות הללו היה נמוך בהרבה מ-150 יחידות דיור. ראו [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=30&CYear=2009&CMonth=1 הבינוי בישראל 2009], לוחות 66-67{{ש}}[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=30&CYear=2006&CMonth=1 הבינוי בישראל 2006], לוחות 66-67{{ש}}[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/build2004/build2004.htm הבינוי בישראל 2004], לוחות 66-67}}. בסוף העשור, הבנייה בשכונה היתההייתה אפסית. בשנת 2010 כלל לא היו דירות שנסתיימה בנייתם ובשנים 2011-2012 נסתיימה בניית 50 דירות בשכונה. אולם בשנים אלו התחדשה תנופת הבנייה, ובשכונה החלה בנייתם של 525 דירות בשנים 2011-2012{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=30&CYear=2012&CMonth=1 הבינוי בישראל 2012], לוחות 64-65}}.