מסילת הרכבת באיקל-אמור – הבדלי גרסאות

'''מסילת הרכבת בייקל-אמור'''- (ב[[רוסית]]:'''Байкало-Амурская магистраль''','''БАМ''' ) [[מסילת רכבת]] באורך של כ-4287 ק"מ שמקשרת את ה[[סיביר]] המרכזי עם חוף [[האוקיינוס השקט]]. בנייתה נמשכה בשנים 1984-1938 עם הפסקות ארוכות. תנופת בנייה גדולה הייתה לאחר חידושה בשנת [[1974]]. המנהרה האחרונה בתוואי נכנסה לשימוש קבוע רק בשנת [[2003]].

התוואי המרכזי כולל 4287 ק"מ. התוואי עובר צפונית ל[[הרכבת הטרנס-סיבירית]] ומתפצל ממנה בתחנת רכבת "טאישט". המסילה חוצה את הנהר [[אנגרה]] באזור העיר [[ברטסק]], חוצה נהר [[לנה]], חוצה נהר [[אמור]] באזור העיר [[קומסומולסק על אמור]] ומסתייםומסתיימת בחוף [[האוקיינוס השקט]] בסביבת עיר ה[[נמל]] סובטסקאיה גאבאן. מהתוואי הראשי קיימות התפצלויות צפונה ודרומה.

התוואי עובר בשטח הררי. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת בגובה של 1323 מ' מעל [[פני הים]]. לאורך התוואי נבנו 11 מנהרות (כולל מנהרה ארוכה במיוחד באורך 15 ק"מ) ו-2230 גשרים.

חלק מהתוואי (בקטע המערבי) מחושמל.

בניית המסילה הייתה חלק של תוכנית כוללת לניצול [[משאבי טבע]] לאורך התוואי. היה מתוכנן להקים 9 אזורי תעשיה חדשים עם מכרות שונות לניצול מחצבים שונים. מעשית, נבנה רק אזור מכרות אחד.

הדיונים הראשונים על בניית מסילה בתוואי זה נערכו עוד בשנת [[1888]]. בשנת [[1889]] באזור פעלה משלחת טכנית של הצבא. בסופו של דבר סוכם שבניית המסילה בתוואי אינה ריאלית ולא תואמת את היכולות הטכניות של התקופה.