אופרה צרפתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 38:
==צמיחת האופרה קומיק==
ה[[אופרה קומית|אופרה הקומית]] נולדה בראשית [[המאה ה-18]], לא בבתי האופרה היוקרתיים או בטרקליני האצולה, אלא בתיאטראות של הירידים השנתיים ב[[פריז]]. כאן החלו להופיע בתוך מחזות קטעים מוזיקליים שנקראו '''וודוויל''' - נעימות פופולריות מוכרות, שנכתבו להן מילים חדשות. ב-1715 פרש תיאטרון ה[[אופרה-קומיק]] (Théâtre de l'Opéra-Comique) את חסותו על שני תיאטראות של ירידים. למרות התנגדות עזה מצד תיאטראות יריבים, המיזם עלה יפה ובהדרגה החלה נכתבת גם מוזיקה מקורית למחזות, שהפכו למקבילה הצרפתית ל[[זינגשפיל]] ה[[גרמני]], כיוון שהתבססו על שילוב של [[אריה (מוזיקה)|אריות]] ודיאלוגים מדוברים. "ריב הליצנים" (1752-54) שהוזכר לעיל היה נקודת מפנה חשובה בתולדות
ב-1752 כתב [[ז'אן ז'אק רוסו]], התומך העיקרי במוזיקה האיטלקית, אופרה קצרה בשם Le Devin du village ([[נביא הכפר]]), בנסיון להפגין בצרפתית את האידאלים שלו במוזיקה - שאיפה לפשטות ולטבעיות. האופרה "נביא הכפר" הוצגה לראשונה ב- 1 במרץ 1753. אף כי ביצירה של רוסו לא היה דיאלוג מדובר, הפשטות והטבעיות שהפגין בה רוסו הפכו לאידאל שהציבו לעיניהם מלחיני האופרה
▲ב-1752 כתב [[ז'אן ז'אק רוסו]], התומך העיקרי במוזיקה האיטלקית, אופרה קצרה בשם Le Devin du village ([[נביא הכפר]]), בנסיון להפגין בצרפתית את האידאלים שלו במוזיקה - שאיפה לפשטות ולטבעיות. אף כי ביצירה של רוסו לא היה דיאלוג מדובר, הפשטות והטבעיות שהפגין בה רוסו הפכו לאידאל שהציבו לעיניהם מלחיני האופרה קומיק בשנים הבאות. עם אלה נמנו [[אג'ידיו דוני]], שהאופרה שלו, "הצייר המאוהב בדוגמניתו" הועלתה לראשונה ב-1762; [[פרנסואה אנדרה פילידור]] ("טום ג'ונס", 1765) ומונסיני ("העריקים", 1769). כל היצירות הללו עסקו בנציגים שכיחים מן הבורגנות הצרפתית, ולא בגיבורים קלאסיים. אך החשוב והפופולרי ביותר בין מלחיני האופרה קומיק בשלהי המאה ה-18 היה [[אנדרה מודסט גרטרי]].
[[קובץ:André Ernest Modeste Grétry.jpg|ממוזער|אנדרה ארנסט מודסט גרטרי]]
גרטרי מיזג בהצלחה את המלודיה האיטלקית העשירה בטקסט צרפתי, שהותאם לה בתשומת לב. הוא היה מלחין רב-פנים, שהרחיב את גבולות האופרה קומיק למגוון רחב של נושאים, מן האגדה המזרחית Zémire et Azor משנת 1772 עד ל[[סאטירה]] המוזיקלית Le jugement de Midas (שיפוטו של מידאס) משנת 1778 וה[[פארסה]] המשפחתית L'amant jaloux ("המאהב הקנאי", גם היא מ-1778). יצירתו המפורסמת ביותר הייתה [[אופרת מילוט|אופרת המילוט]] ההיסטורית שלו, "ריצ'רד לב הארי" (1784), שזכתה לפופולריות בינלאומית כשהגיעה ל[[לונדון]] ב-1786 ול[[בוסטון]] ב-1797.
| |||