בכור-שלום שטרית – הבדלי גרסאות

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] מונה להיות ה[[מוח'תאר|מוכתר]] של המושבה [[כנרת]]. ב-[[1919]], עם כניסת [[הכוחות המזוינים של בריטניה|הצבא הבריטי]] לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת [[ממשלת המנדט|המנדט]] ולמפקד המשטרה ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]]. נמנה עם מארגני משטרת הפרשים היהודים במשטרת [[הגליל]] והיה סגן מפקד בית הספר לשוטרים ב[[ירושלים]]. למד בבית הספר האנגלי ל[[משפטים]] בירושלים והוסמך כ[[עורך דין]]. היה מדריך בבית הספר לשוטרים ושימשוהיה קטגורקצין החקירות שמונה לחקור במשפטאת [[רצח חיים ארלוזורוב]]. בשנת [[1935]] מונה לשופט שלום ובשנת [[1939]] היה הראשון בארץ להתמנות לשופט שלום ראשי{{הערה|‏{{דבר||בן ישיבה, מורה, שוטר, קצין - ושופט ראשי|1939/12/20|00602}}}}, תפקיד בו כיהן עדסוף שנת ל[[הקמת המדינה1947]], כאשר מונה לשופט מחוזי על ידי ב-[[1948הנציב העליון]] האחרון קנינגהאם.

היה חבר [[מנהלת העם]] ומחותמי [[מגילת העצמאות]] (היחיד שהיה יליד [[ארץ ישראל]]). ב[[האספה המכוננת|כנסת הראשונה]] עמד בראש סיעה של ארבעה חברי כנסת ([[ספרדים ועדות המזרח]]), שהייתה קשורה עם [[מפא"י]]. אחר כך הצטרף למפא"י. כיהן כ[[חבר כנסת]] בשש הכנסות הראשונות, עד חודש לפני למותו (התפטר בתחילת ינואר [[1967]]). היה שר המשטרה הראשון של ישראל מימי [[הממשלה הזמנית]] ([[מאי]] [[1948]]) ועד לפרישתו ב-[[2 בינואר]] [[1967]], וכן שימש כ[[שר המיעוטים]] בעת תקופת קיומו של משרד המיעוטים בין השנים 1948 - [[1949]]. שטרית כיהן כחבר [[הוועדה לבחירת שופטים]] מהקמתה ועד מותו. לאורך שנות כהונתו בכנסת כיהן מספר פעמים כ[[שר הדואר]]. שטרית היה ה[[שר]] אשר החזיק בתיק כלשהו במשך הזמן הרב ביותר (18 שנים וחצי). נפטר ב-[[28 בינואר]] [[1967]]. נטמן בהר המנוחות.

נכדתו, [[עפרה גלברט-אבני]], היא [[סופר]]ת [[ספרות ילדים|ילדים]]. נכדה נוספת, כרמלה רוטפלד-האפט, מכהנת כשופטת שלום בבית משפט השלום בתל אביב.