הבדלים בין גרסאות בדף "האגודה למחקר תת-ימי בישראל"

תמונה
מ (תקלדה)
(תמונה)
באוקטובר 1965, התקיים הכנס הארצי של האגודה והוחלט על הקמת "ארגון צוללים ארצי" לצלילה אזרחית וספורטיבית. בתאריך 6.9.1966 נחתמו התקנון ומגילת היסוד של ההתאחדות לפעילות תת-ימית בישראל (שהיוותה גרעין להקמת רשות הצלילה הספורטיבית). חברי האגודה היו בין מקימי ההתאחדות ובין יוזמי ומנסחי חוק הצלילה הספורטיבית בישראל ולחבר האגודה שמור היה מושב קבוע בהנהלת ההתאחדות לצלילה. בשנת 1967 ייצג חבר הנהלת האגודה את ישראל בכנס הבינלאומי של ארגוני הצלילה שהתקיים ברומא. רבים מחברי האגודה השתתפו בקורס מדריכי הצלילה הראשון בארץ, שנערך במועדון אקווה ספורט באילת, בראשותו של וילי הלפרט.
 
[[קובץ:קורס מדריכי צלילה - אילת אקווה ספורט.png|300px250px|ממוזער|שמאל|קורס מדריכי צלילה של ההתאחדות לצלילה-מועדון אקווה ספורט, אילת, 1975]]
 
== הקמת החוג לציביליזציות ימיות והמרכז ללימודי ים באוניברסיטת חיפה ==
בשנים 1967-8 נחשפו לראשונה אזורים נרחבים על קרקעית הים בחופים העירוניים הדרומיים של חיפה, כתוצאה מסחיפת החולות על ידי סערות הים וכריית חול לצורכי בנייה. באזורים שנחשפו התגלו מטענים של מספר ספינות שהיו נתונות לשוד עתיקות בידי דייגים. בסקרים תת-ימיים שערכו חברי האגודה במטרה להקדים את שודדי העתיקות התגלו מטעני ספינות מתקופות שונות .{{הערה|אוסנת מיש-ברנדל, אהוד גלילי, שלי וקסמן, ניסים שמואלי וקורט רווה – "הספינות ממגדים", התערוכה "אשיב ממצולות ים", 1985}} בסקר שערכו יוסף ואהוד גלילי בגזרה המרכזית של החופים העירוניים התגלה מטען ספינה מהתקופה הרומית המאוחרת. בסקר זה נעשה לראשונה שימוש מוצלח באב טיפוס של מגלה המתכות התת-ימי שפותח על ידי הראלד אג'דטון ושנתרם לאגודה כמה שנים קודם לכן. מול סוכת המצילים בחוף זמיר איתר מגלה המתכות שרשרת ברונזה עם תליון בדמות אבר מין זכרי, ששימש סגולה לפוריות. כן התגלו מספר חפצי ברונזה ועופרת, מטבעות
[[קובץ:אודי ו פסלונים רומיים שהתגלו בחוף הכרמל.png|200px|ממוזער|שמאל|חוף הכרמל העירוני, חיפה - אודי לאחר גילוי פסלוני ברונזה של התאומים הדיוסקורים, (מגני יורדי הים), וארטמיס (אלת הציד) ממטען הספינה הרומית]]
[[קובץ:Linder at Coral Island 1973.jpg|250px|ממוזער|ימין|אלישע לינדר וצוללים אחרים ב[[אי האלמוגים]] , שנת 1973]]
[[קובץ:פסלוני ברונזה מחופי חיפה 1968.png|300px|ממוזער|שמאל|פסלוני הברונזה שהתגלו בין שרידי הספינה הרומית שנטרפה בחוף העירוני של חיפה (מימין לשמאל) ונוס, התאומים הדיוסקורים וארטמיס]]
וארבעה פסלוני ברונזה של האלים אפרודיטה, ארטמיס וצמד הדיוסקורים, התאומים קסטור ופולוקס, בניו של זאוס ומגני יורדי הים. בגזרה הדרומית נתגלו עוגני אבן, מטבעות כסף (טטרדרכמות) צוריות מהמאה הראשונה לפני הספירה וכן חפצי מתכת, מסמרי נחושת ולוחות עופרת שציפו את גוף הספינה. באזור זה התגלו גם מספר מטבעות ברונזה וזהב מהמאה ה־9 לספירה, שמקורם ככל הנראה בספינה אסלאמית שנטרפה במקום. מטען ספינה נוסף מהתקופה ההלניסטית נחשף בגזרה הצפונית של החופים העירוניים וממנו לקחו דייגים ומצילים מאות מטבעות כסף של מלכים סלווקיים משושלת אנטיוכוס, שמשלו בסוריה ומלכים מבית תלמי, שמשלו במצרים ובארץ ישראל. חלק מהמטבעות הגיעו למוזיאון העירוני בחיפה, אך רובן הגיעו לשוק העתיקות ונמכרו לכל המרבה במחיר. מטען של מטילי בדיל נדירים הנושאים סימני כתב קדום, נימשה מהגזרה המרכזית בידי דייגים ונמכר למתקן רדיאטורים (מצננים), שמחזר את המטילים ועשה בהם שימוש לתיקון מכוניות. כאשר התגלה הדבר, נרכשו מספר מטילים מבית המלאכה לתיקון מצננים וכיום הם מוצגים במוזיאון הארץ ובמוזיאון הימי בחיפה.{{הערה|שם=יוסף גלילי}}
 
=== חופי סיני – סקרים וחפירות באי האלמוגים (ג'זירת פרעון) ===
 
עונה ראשונה באיב[[אי האלמוגים]] התקיימה בדצמבר 1968 ועונה שנייה במרץ-אפריל 1972. בראש המחקר עמד אלישע לינדר וסייעו בידו משה דותן – ארכאולוגיה יבשתית; א' פלינדר – תכניות הביצורים בחופיו של האי; ה' אדג'רטון – סקר תת-ימי עם ציוד מיוחד; שוקה שפירא, יוסף גלילי ומספר צוללים מחברי האגודה שרכשו ניסיון רב במשלחות קודמות. האדריכל אלכס פלינדר מאנגליה הגיע עם צוות צוללים ובאמתחתו מפות ומסמכים שקיבל מהאדמירלות הבריטית. מטרת המשלחת הייתה לסקור את האי וסביבתו התת-ימית, בכדי למצוא עדויות לקיומה של "עציון גבר", עירו של שלמה המלך המוזכרת במקרא, בה בנה אניות שהפליגו בים סוף, אך לא נתגלתה בסקרים יבשתיים. כאן הופעלה לראשונה "עריסה" שנגררה על ידי סירה ובתוכה צולל שיכול לכוונה מעלה ומטה. במידה והצולל זיהה חפץ לא טבעי או ממצא מעניין הוא שחרר משקולת עם מצוף ולאחר מכן בדקו צוללים את האתר שסומן. לגילוי עצמים מתכתיים סמויים נעשה שימוש במגלה המתכות שנתרם על ידי האנגלים. בהמשך למשלחת זו התקיימו עוד שתי עונות סקר במעגן שעל האי, במהלכן נערכו בדיקות תת-קרקע עם ציוד סונארי. התגלו מספר כלי חרס, וציר דלת מאבן בזלת. כן התגלו שרידי כלי שיט ביזנטיים שנקברו מתחת לחול ולאלמוגים. ביום האחרון של הסקר, כאשר צלם המשלחת עלה על הגבעה הסמוכה לצלם את האי, נתגלו לעיניו באקראי שרידי מזח על קו החוף שבדרום מערב האי. מזח זה שרת כנראה את הסירות שהפליגו מהחוף לאי. בחפירות בדיקה בלגונה (המעגן) שעל האי הוברר, ללא צל של ספק, כי בעבר היה זה מפרץ פתוח, וכי הסוללה המפרידה בינו לבין מי המצר הנה מלאכותית. על גבי הסוללה אותרו כארבעה שלבי ביצור ובניה. התברר כי "חומת הסוגרים" שזוהתה על האי בשנת 1957, הנה השלב השלישי בביצורים, שתוארך לתקופה הביזנטית. את השלב השני של הביצורים ניתן לייחס לתקופה ההלניסטית, והשלב הראשון קדום יותר, אך ללא תארוך ודאי. לא נמצאו שרידים שיאפשרו תארוך בניית הסוללה שסגרה את הלגונה (המעגן) באי, אך ברור שהדבר נעשה לפני התקופה ההלניסטית. אמנם לא נמצאו עדויות חד משמעיות לקיומו של נמל מתקופת הברזל על האי, אולם לדעת חלק מהחוקרים ממצאי המחקר יכולים לאשש את הסברה כי עציון גבר של שלמה אכן שכנה במקום זה.
 
=== חופי סיני – משלחת חפירות וסקרים בספינה הטרופה משארם א-שייח' ===