הצלב האמיתי – הבדלי גרסאות

הצלב האמיתי נפל בשבי בקיץ [[1187]], כאשר שבה אותו [[צלאח א-דין]] במסגרת [[קרב קרני חטין]]. הצלב הובא מקתדרלת הצלב הקדוש בעכו לשדה הקרב על ידי [[בישוף]] [[עכו]], שנהרג במהלך הקרב. לקיחת הצלב על ידי המוסלמים הייתה בעיני [[הצלבנים]] אחת המפלות הקשות ביותר שיכלו לספוג, והם התייחסו לעצמם לאחר שאיבדו את הצלב כנידונים למוות.{{הערה|אבן אלאת'יר, 685 .RHC, HOrm I, p.}} נפילת הצלב הייתה מכת קשה לצלבנים ולגאוות [[נצרות קתולית|הנצרות המערבית]]. קינות נכתבו על כך, וכן קריאות למסעי צלב חדשים, כמו זו של ה[[אפיפיור]] גריגוריוס השמיני{{הערה|Gregorius VIII, Audita tremendi, in: PL, 202: 1540}}. במהלך [[מסע הצלב השלישי]] נערכו כמה ניסיונות נפל להשיב את הצלב. בראשונה נידון הדבר במשא ומתן להחזרת שבויים, שנערך בין [[ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה|ריצ'רד לב-הארי]], ל[[צלאח א-דין]] בזמן המצור על [[עכו]]. לאחר מכן נידון הדבר במשא ומתן ב[[יפו]]. בשתי הפעמים לא מומשה החזרת הצלב האמיתי. בהאא' א-דין, [[קורות|הכרוניקאי]] המוסלמי, מתאר את נימוקו של [[צלאח א-דין]] בתשובתו ל[[ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה|ריצ'רד לב-הארי]]{{הערה|RHC HOr, III, p. 275, בהאא' א-דין}}: {{ציטוט|תוכן="אשר לצלב, החזקתו היא יתרון גדול לנו. איננו יכולם להפסידו אלא למען מטרה הנושאת רווח ל[[אסלאם]]"}}

מאמצי [[הצלבנים]] להחזיר את הצלב לידיהם עלו בתוהו, והצלב נותר מאז [[קרב קרני חטין]] בידי [[השושלת האיובית|המוסלמים]]. אולם [[הצלבנים|הנוצרים]] לא איבדו את השאיפה להחזירו לידיהם. במהלך [[מסע הצלב החמישי]] הפך הצלב להיות קלף מיקוח בידי ה[[סולטאן|סֻלטאן]] [[אל-מלכ אל-כאמל|אלכמאל]], שביקש להיפטר מ[[הצלבנים]] שפלשו לארצו. ב-[[1219]] הציע ה[[סולטאן|סֻלטאן]] ל[[הצלבנים|צלבנים]] תנאי שלום שכללו בין השאר את החזרת [[ירושלים]], [[נצרת]] והצלב הקדוש, תמנורתתמורת נסיגת [[הצלבנים]] מ[[מצרים]]. [[הצלבנים]] סירבו לתנאיו. ב-[[1221]] במשא ומתן מחודש עם [[הצלבנים]], הבטיח להם [[אל-מלכ אל-כאמל|אלכאמל]] את הצלב האמיתי תמורת נסיגה מ[[דמיאט|דמיאטה]]. [[הצלבנים]] נסוגו, אולם את הצלב לא קיבלו, מכיוון שברגע האחרון לא מצאוהו [[השושלת האיובית|המוסלמים]]. לאחר כישלון [[מסע הצלב החמישי]], לא שומעים עוד על ניסיונות לגאולת הצלב. ב[[היסטוריה של ממלכת ירושלים|ממלכת הצלבנים השנייה]] ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], נקראת כנסיית [[פטריארך]] [[ירושלים]] הגולה ב[[עכו]] - [[קתדרלה|קתדרלת]] הצלב הקדוש. השם ביטא משאת נפש, אך השריד הקדוש לא שכן יום אחד ב[[קתדרלה]].