דשיל האמט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
* '''קציר הדמים''' (red harvest) שתורגם לעברית והיווה השראה לסרטו של קוראסאווה "יוג'ימבו"
* ''' מפתח הזכוכית''' (the glass key) שתורגם לעברית
במלאת לו 40 שנה נקלע האמט למשבר רציני- אישי ואמנותי - ולאחר פרסום הרומן החמישי שלו לא כתב או פרסם עוד רומנים. יחד עם זאת, היה מעין 'עורך' ויועץ למרבית מחזותיה הנודעים של חברתו [[ליליאן הלמן]], כפי שהודתה בכך היא עצמה.
 
מאמצע שנות ה-30 ואילך היה פעיל פוליטי בתנועות שמאל.
 
ב-[[1942]], למרות שהיה כבר בן 48, התגייס לצבא, אך התנדבות זו לא הועילה לו כאשר ב-[[1951]], בתקופת [[ג'וזף מקארתי|מקארתי]], האמט שהיה ידוע בהשקפותיו ובפעילותו השמאליות, נדון ל-5 חודשי מאסר עקב סירובו להעיד נגד חבריו בתנועות השמאל.
האמט היה נשוי זמן קצר והוליד שתי בנות. היו לו כמה פרשיות אהבים ועד לסוף ימיו התמודד עם האלכוהוליזםה[[אלכוהוליזם]] הקשה שלו. בשלושים שנות חייו האחרונות חי, לסירוגין, עם המחזאית [[ליליאן הלמן]]. דמותו מוצגת בסרט '''[[ג'וליה (סרט)|ג'וליה]]''' מ-[[1977]] ומגולמת על ידי [[ג'ייסון רוברדס]], כאשר את תפקידה של [[ליליאן הלמן]] ממלאת [[ג'יין פונדה]].
 
{{מיון רגיל:האמט, דשייל}}