שעבוד צף – הבדלי גרסאות

ב-[[1968]] קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד.{{הערה|ע"א 689/68 '''חברת מגדלי פרי-זה בע"מ נ' הנאמן על נכס פאול שטראוס בפשיטת-רגל''', פ"ד כג(1) 715.}} פסק דין זה עסק בהתחייבות שניתנה קודם לחקיקת [[חוק המשכון]] בשנת [[1967]]. מאז, נשמעה הדעה כי על פי חוק המשכון ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. בשנת 2005 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי בדומה למוסד [[אחריות נכסים]] ב[[משפט עברי|משפט העברי]], ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד.{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=135 ע"א (מחוזי י-ם) 6063/05 '''מנחם עצמון נגד עזבון המנוח בר לבב ואח''''] (29.11.2005).}} ב[[ערעור]] על פסק דין זה קבע בית המשפט העליון (ברוב קולות של השופטים [[אליעזר ריבלין]] ו[[יוסף אלון]] ובניגוד לדעתו של השופט [[סלים ג'ובראן]]) כי לא ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/650/000/h06/06000650.h06.htm רע"א 65/06 '''עזבון המנוח בר לבב ואח' נ. עו"ד מנחם עצמון ואח''''].}} על פסק דין זה הוגשה בקשה לקיום [[דיון נוסף]], שנדחתה על ידי הנשיאה [[דורית בייניש|דורית ביניש]],{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/760/032/n03/08032760.n03.htm דנ"א 3276/08 '''עו"ד מנחם עצמון ואח' נ. עזבון בר לבב ואח''''].}} בנימוק שפסק הדין של הרוב ממשיך את ההלכה הנוהגת במשך שנים רבות.