|
'''הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית''' (ב[[רוסית]]: '''Центральный банк Российской Федерации''') הוא [[מדיניות מוניטרית|הסמכות המוניטרית]] העליונה ו[[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של [[רוסיה]], והוא אחראי ל[[רגולציה]] בין הבנקים המסחריים וארגוני ה[[אשראי]] במדינה. הבנק אחראי להסדרה ורישוי פעולות בנקאיות בידי חברות אשראי ובנקים למיניהם. הבנק אחראי באופן בלעדי על הנפקת שטרות ומטבעות של [[רובל רוסי]], כאשר המטבעה הממלכתית של רוסיה היא זרוע של הבנק המרכזי. הבנק הוקם בשמו הנוכחי ב-[[13 ביולי]] [[1990]] כיורש הבנק הממלכתי של ברית המועצות, שירש את הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית שהוקם ב-[[31 במאי]] [[1860]] על פי צו מאת ה[[צאר]] [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]], על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.
==היסטוריה==
===האימפריה הרוסית===
[[קובץ:Alexander Baron Stieglitz.jpg|שמאל|ממוזער|הברון אלכסנדר שטיגליץ, נגיד הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית הראשון, 1860-1866]]
'''הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית''' (Государственный банк Российской империи) הוקם להחיות את מגזר התעשייה והמסחר. הבנק החל לפעול ב-[[31 במאי]] [[1860]] בהתאם לצו הקיסרי של [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.
ב-[[3 בינואר]] [[1862]] אושר כתב האמנה במשרדי הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית. נגיד הבנק הראשון היה א. דיוקלו. הבנק הממלכתי התבסס על מסורת ובסיס הלקוחות, ופעל בהתאם לבנק אחר שהוקם כבר בשנת 1754 על ידי הקיסרית אליזבת.
בשנים 1895-1897, [[משרד האוצר הרוסי|שר האוצר]] [[סרגיי ויטה]] פעל ליישום הרפורמה המוניטרית ברוסיה. במסגרת הרפורמה הונפק רובל מזהב ובוצע פיחות של שער החליפין של הרובל "2/3". הרפורמה בבנק הממלכתי יצאה לפועל ב-[[29 באוגוסט]] [[1897]] שאפשרה לבנק הממלכתי להוציא עסקאות ולהחזיק בהון עצמי והוענקה הזכות להנפיק שטרות מזהב.
===ברית המועצות===
לאחר [[מהפכת אוקטובר]] ב-[[1917]] הבנק הממלכתי שינה את שמו והפך תחילה לבנק העממי של רוסיה הסובייטית ולבסוף לבנק הממלכתי של ברית המועצות. בדצמבר 1917 יצאה לפועל הלאמה כללית של כל הבנקים במדינה וכל המניות בבנקים הפרטיים מוזגו עם הבנק העממי.
ב-[[1919]] הבנק נסגר וכל סמכויותיה הועברו אל [[משרד האוצר הרוסי|קומיסריון האוצר העממי]]. עם המעבר למדיניות הכלכלית החדשה של לנין ([[נא"פ]])
ב-1921, הבנק שוחזר והוקם מחדש בשם הבנק הממלכתי של רוסיה הסובייטית, שהחל לפעול ב-16 בנובמבר 1921. הבנק הפך לגוף היחידי ברוסיה שהורשה לנהל פעולות עם [[מטבע חוץ]]. בשנות המלחמה הבנק נטל חלק משמעותי בניסיון לגייס כספים בחו"ל עבור [[כלכלת ברית המועצות]].
בשנת 1947, יצאהל דרך הרפורמה המוניטרית הראשונה בברית המועצות שלאחר המלחמה. בשנת 1959 נערך ארגון מחדש של מערכת האשראי של הבנק ובשנת 1962 הוקמה מערכת הבנקים הממלכתית לחיסכון, שקודם הייתה חלק ממשרד האוצר וכעת הפכה לבנק בפני עצמו - [[סברבנק|הבנק לחסכון]].
בשנת 1987, ברית המועצות ארגנה מחדש את מערכת האשראי שלה על בסיס [[ונשטורגבנק]] ו[[סטרויבנק]] והוקמו בנקים חדשים כדוגמת: [[ז'ילסוצבנק]], [[אגרופרומבנק]] ו[[סברבנק]].
בהתאם לחוק שהתקבל בדצמבר 1990 נחקק החוק "אודות הבנק הממלכתי של ברית המועצות," שהפך לבנק המרכזי של ברית המועצות. במסגרת החוק הוסדרה פעילות הבנקים המרכזיים של כל אחת מ-15 הרפובליקות של ברית המועצות. עם זאת, הזכות הבלעדית להנפיק מטבע היה שייך לבנק הממלכתי של ברית המועצות. ביוני 1991, אושר החוק על הבנק המרכזי של רוסיה (בנק רוסיה) ובדצמבר 1991, הסובייט העליון הכריז על בנק ברוסיה בתור הגוף הרוסי העיקרי העוסק ברגולציה מוניטרית של המט"ח. על הבנק הופקד לבצע את תפקידי הבנק הממלכתי של ברית המועצות.
===הפדרציה הרוסית===
הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה) נוסד ב-13 ביולי 1990 ב-2 בדצמבר 1990 הסובייט העליון של רוסיה אישר את חוק הבנק המרכזי (בנק רוסיה), לפיו הבנק המרכזי של רוסיה היה לישות העיקרית ברוסיה העוסקת בהסדרת מטבעות ורגולציה של המט"ח במדינה. ביוני 1991 החוק אושר סופית.
| 