זאב הרי הרוקי צפוני – הבדלי גרסאות

תוכנית ההבראה לזאבי הרי הרוקי צפוני אושרה לראשונה בשנת [[1980]], אם כי יישום התקנה הוחל רק שבע שנים מאוחר יותר, בשנת [[1987]]. התוכנית דרשה שקבוצה מסוימת של זאבים תתגורר באזור ילוסטון. הקבוצה כללה לפחות עשרה [[זוג]]ות זאבים, והאוכלוסייה נשארה באזור בצורה יציבה, במשך שלוש שנים לפחות. עם זאת, זאב צפון הרי הרוקי לא היה, בעת הניסוח הראשוני של התקנה כמין נבדל ולגיטימי, ולכן הזאבים המעורבים בתוכנית ההבראה היו [[זאב המישורים הגדולים]] (''Great Plains wolf'') ו[[זאב עמק מקנזי]] (''Mackenzie Valley wolf''). הסיבה העיקרית לכך היה עקב שני תתי-מין של זאב ששוטטו באותו האזור, וכי התוכנית כיסתה את ריבוי הזאבים באזור נרחב יותר, מאשר אזור זאבי צפון הרי הרוקי, ולכן נכללו בה גם תתי-מינים נוספים שהתערבבו. מסיבה זו, תת-המין הגדול מספרית ביותר, נבחר להיות ממוקם באמצע האזור, כדי לא להפר את האיזון באזורים השונים. בתגובה לחששות על כך שאפשרו לזאבים לחיות חופשיים באזור, הטיוטה הסופית של התוכנית, שהושלמה ב-[[22 בנובמבר]] [[1994]], תיארה כי חוואים הורשו להרוג את הזאבים כאשר הם "נתפסו בשעת מעשה של הרג בעלי חיים על קרקע פרטית".

בשלוש תביעות טענו מתנגדי תוכנית ההבראה כי הזאבים החדשים מאיימים על אוכלוסיית הזאבים הוותיקה, ואילו התומכים דרשו למעמדלהחיל מעמד מוגן באופן מלא, שלעל הזאבים. שופט בית המשפט המחוזי ויליאם פ. דאונס קבע כי ההשבה לטבע של הזאב הפרה את סעיף 10-(j), של מינים ב[[סכנת הכחדה]], שבחוק. עם זאת, פסק דין זה בוטל על ידי בית המשפט לערעורים.