תעלת רידו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שייט->שיט |
|||
שורה 17:
לאחר [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], אלפי אנשים היגרו צפונה מתחומי ארצות הברית לאזור המהווה כיום את קנדה. אחד מאזורי ההתיישבות העיקריים של מהגרים אלה, אשר כונו "הנאמנים" ("the loyalists"), היה לאורך הנהרות [[רידו]] ו[[צ'טראקי]] מצפון לנהר סנט לורנס, אך נתיבי השיט הלקויים באזור האיטו את פיתוחו. עם זאת, המניע העיקרי בפיתוח דרכי השיט לאורך נהרות אלה היה פוליטי ואסטרטגי, ונועד להבטיח עורק תעבורה מוגן. [[מלחמת 1812]] בין ארצות הברית ל[[בריטניה]] הבהירה את פגיעותו של נתיב השיט העיקרי של ה[[קולוניה]] לאורך נהר סנט לורנס שהיה חשוף להתקפות אמריקאיות בחלקים נרחבים מהנתיב בין [[מונטריאול]] לימת אונטריו. לאחר תום המלחמה, המשיכה ארצות הברית ונתפסה בעיני השלטונות הבריטיים כגורם מאיים, ואלה החלו לבדוק חלופות אפשריות לנתיב השיט העיקרי בקולוניה.
המיזם תפס תאוצה של ממש עם עריכת שני מחקרים בשנים [[1824]] ו-[[1825]], וב-[[1826]] הופקד [[ג'ון ביי]] (John By)
כאלף איש מצאו את מותם במחלות ובתאונות במהלך עבודות ההקמה של התעלה, ולאורכה מספר מצבות לזכרם. עלות חפירת התעלה בסך 822,000 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] הייתה עצומה וחרגה בהרבה מהתקציב. ביי הוזמן ל[[לונדון]] ונחקר אודות התנהלותו בטרם נקבע כי פעל כשורה. בנוסף, תעלת רידו לא נדרשה מעולם למבחן הצבאי שהיה הסיבה העיקרית לחפירתה.
| |||