הכשרת כלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית |
|||
שורה 3:
ב[[הלכה]] '''הגעלת כלים''' או '''הכשרת כלים''' היא אחת מהדרכים להכשיר כלים. היא תהליך שנועד להוציא מכלי את ה"טעם" הבלוע בו ממה שהתבשל בו לפני ההגעלה. הגעלה מתבצעת כדי להכשיר כלי שבושל בו איסור, כדי להפוך כלי מ[[בשר בחלב|"בשרי"]] ל"חלבי" ולהיפך, וכן כדי להכשיר לפני חג ה[[פסח]] את הכלים שרוצים להשתמש בהם במהלך החג, ושהשתמשו בהם קודם ב[[חמץ]].
הגעלה מתבצעת על ידי הטבלת הכלים במים רותחים, הגורמים לטעם המאכלים שבושלו ונבלעו בו, להיפלט. בנוסף קיימת גם הכשרת כלים בדרכים אחרות, כגון ליבון הכלי.
הגעלה מתבצעת לרוב לפני פסח, כאשר יש צורך להכשיר כלים רבים משימושם היום-יומי לשימוש בפסח. עם זאת, כיום נוהגים רבים לקנות מערכות כלים חדשות לצורך פסח, והצורך בהגעלה מתמעט.
==משמעות השם==
מקור המילה 'הגעלה' הוא, ככל הנראה, על פי הפסוק ב[[איוב]] (כא, י): "שׁוֹרוֹ עִבַּר '''וְלֹא יַגְעִל''', תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל". המפרשים על פסוק זה מסבירים ש'יגעיל' פירושו 'יפליט'; זוהי גם המשמעות של הגעלת כלים (לפי דעת חלק מהפרשנים) - הפלטת הטעם הבלוע.
==צורות הכשרת כלים ==
הכלל המרכזי שננקט ב[[תלמוד]] לעניין זה, הוא "כבולעו כך פולטו". דהיינו, באותה צורה שבה "בלע" הכלי את טעם המאכל, כך יש להוציא ולפלוט אותו. קיימת מחלוקת עקרונית, בעלת משמעות הלכתית רבה, לגבי כלל זה: דעת ה[[שולחן ערוך]] היא, שיש לבחון כל כלי לפי '''רוב שימושו''', ולכן אם רוב השימוש בכלי מסוים הוא ללא חום - אינו צריך הגעלה, גם אם לפעמים משתמשים בכלי זה בחום. לעומתו ה[[רמ"א]] פוסק, שיש להחמיר ולנהוג בכל כלי לפי השימוש החמור יותר שנעשה בו, כך שגם אם רוב שימושו לא היה בחום, ורק לפעמים משתמשים בו בחום - הוא צריך הגעלה. לדוגמה: כוסות שתייה - לפי השו"ע אינן צריכות הגעלה, כי השימוש העיקרי שלהם הוא לשתייה פושרת או קרה, ואילו לפי הרמ"א - הן צריכות הגעלה, כי לפעמים משתמשים בהן לשתייה חמה.<ref>שולחן ערוך אורח חיים תנא,ו.</ref>
הכשרת הכלים מתחלקת לארבע רמות שמבוססות על העיקרון "כבולעו כך פולטו":
*'''הגעלת כלים במים'''
:האופן הרגיל והפשוט הוא הגעלה במים רותחים. באופן זה ממלאים כלי במים ומרתיחים אותם ([[הרבנות הראשית לישראל]] נוהגת להציב לפני פסח חביות ענק במקומות שונים בארץ לרווחת הציבור). נהוג להוסיף למים חומר ניקיון (כדי לפגום בטעם המאכל שאותו מפליטים). יש להכניס את הכלים הטעונים הכשרה לתוך המים הרותחים שבחבית או בסיר, באופן שהמים יגעו בכל חלקי הכלי. ברגע שכל הכלי נגע במים הוא הוכשר והחמץ שבו נפלט למים. על המים לרתוח בשעת הכנסת הכלי, שכן זוהי הטמפרטורה שבה בלעו את טעם המאכל הקודם. הכשרה זו מועילה גם לכלים שהם "כלי ראשון" כלומר מונחים על האש עצמה ומבשלים.
| |||