ג'ורג' גרנוויל – הבדלי גרסאות

|תפקיד11=

}}

 

ב-[[1754]] התמנה גרנוויל לתפקיד גזבר הצי (Treasurer of the Navy), תפקיד אותו מילא בשתי תקופות עד [[1761]]. באוקטובר 1761 הוא בחר להישאר בממשלה וקיבל את המינוי של מנהיג [[בית הנבחרים הבריטי|בית הנבחרים]] ובכך נגרם קרע בינו לבין גיסו ובעל בריתו הפוליטי ויליאם פיט האב שהתפטר מתפקידו. גרנוויל מונה כתוצאה מכך כמזכיר המדינה הצפוני וכלורד הראשון של [[האדמירליות]] על ידי ראש הממשלה [[ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט|הלורד ביוט]]. ב-[[8 באפריל]] [[1763]] התפטר לורד ביוט וגרנוויל החליפו בתפקיד ראש הממשלה. ממשלתו ניסתה לגרום לשליטה בהוצאה הציבורית ושאפה לקיים מדיניות חוץ החלטית. הצעד הידוע ביותר במדיניותו של גרנוויל היה [[חוק הבולים (1765)| חוק הבולים]] של [[1765]], שהיה מס מקובל בבריטניה והוא ביקש להטילו על המושבות בצפון אמריקה. הצעד הזה גרם להתנגדות נרחבת במושבות ומאוחר יותר בוטל החוק. יחסיו של גרנוויל עם עמיתיו ועם המלך נעשו בהדרגה מתוחים וב-[[1765]] הוא הודח על ידי [[ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת|המלך ג'ורג' השלישי]] והוחלף על ידי [[צ'ארלס ווטסון-ונטוורת'|הלורד רוקינגהם]]. בחמש השנים האחרונות לחייו הוביל גרנוויל קבוצה מתומכיו באופוזיציה והוא ופיט התפייסו באופן פומבי.