ויקיפדיה

תוכן גולשים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏פתיח: רווח מיותר הוסר
מ שיפור קל
שורה 1:
{{שכתוב|סידור המידע, תמצות מחקרים, הסרת פרשנות|נושא=מחשוב}}
'''תוכן גולשים''', או במינוח המקצועי "'''תוכן מופק משתמשים'''" ('''UGC - User Generated Content'''), הוא תוכן ב[[אתר אינטרנט]] שנוצר על ידי הגולשים באתר זה (להבדיל מתוכן שנוצר על ידי מנהלי האתר). תוכן גולשים עשוי לבוא לידי ביטוי בכל מרכיבי התוכן המקובלים באתרי אינטרנט, כולל טקסט, קול, תמונות, סרטוני וידאו; באמצעות מגוון פלטפורמות מקוונות, כגון [[בלוג]]ים, תגובות משתמשים, אתרי [[ויקי]], [[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]], ופרסום [[תוכנה חינמית|תוכנות חינמיות]] מושתתות [[קוד פתוח]].
 
תוכן גולשים מהווה אחד המאפיינים העיקריים של פלטפורמות ו[[וב 2.0]] (Andersen, 2007),
<references group="Andersen, P. (2007). What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education. JUSC Technology and Standards Watch. pp. 14-19. http://www.jisc.ac.uk/media/documents/techwatch/tsw0701b.pdf" />
ששינתה את פני האינטרנט בכל הנוגע לצריכה ולהפצה של מידע. [[וב 2.0]] החליף למעשה את העידן הישן של אתרי התוכן באינטרנט שמנוהלים בידי מנהלים ועורכים והביא לכך שמידע רב נוצר על ידי הגולשים (ובדרך כלל מופץ ללא תשלום). בכל דקה מועלים לרשת עשר שעות של תוכן ובחצי הראשון של 2008 75% מגולשי האינטרנט לקחו חלק פעיל ובמדיות חברתיות, בניגוד ל-2007 שלקחו חלק רק 56%.{{הערה|[http://michaelhaenlein.com/Publications/Kaplan,%20Andreas%20-%20Users%20of%20the%20world,%20unite.pdf Users of the world, unite! The challenges and opportunities of Social Media]}}.
 
המונח תוכן גולשים נכנס לתודעה העולמית בשנת 2005 כשהועלה במספר אתרי פרסום ובקהילות שדנו בפיתוח דרכי מדיה דיגיטליים. שימושו הנרחב הניכר במספר רב של אפליקציות כמו תמיכה טכנית באינטרנט, אתרי חדשות, רכילות, פנאי ומחקר, מלמד על התרחבותן של דרכי התקשורת בטכנולוגיות חדשות שזמינות ונגישות לציבור הרחב.
שורה 23:
 
== תוכן גולשים בעיתונות המקוונת ==
אחד התחומים שבהם השתרש בשנים האחרונות השימוש בתוכן גולשים, הוא תחום [[העיתונות המקוונת|העיתונות המקצועית המקוונת]]. בהקשר זה, הרמידה וטורמן (2008) מגדירים תוכן מופק משתמשים כתהליך שבו ניתנת לקהל המשתמשים האפשרות לעזור ולתרום לעיתונות המקצועית. תוכן מופק משתמשים הוא מרכיב בלתי נפרד מן [[העיתונות המקוונת]]. עיתונים מקוונים יכולים לכלול מגוון רחב של תכני משתמשים. החל מתגובות משתמשים, המשך במקורות מידע לידיעות חדשותיות, דירוג ידיעות על ידי משתמשים, [[בלוג]]ים ופורומים של משתמשים המופיעים כחלק מן
העיתון, ועוד{{הערה|[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17512780802054538#.UxYplvl_s5c Alfred Hermida. & Neil Thurman. A clash of cultures: The integration of user-generated content within professional journalistic frameworks at British newspaper websites. Journalism Practice, 2(3), pp. 343-356. (2008).]}}.▼
בהקשר זה,הרמידה וטורמן (2008) מגדירים תוכן מופק משתמשים כתהליך שבו ניתנת לקהל המשתמשים האפשרות לעזור ולתרום לעיתונות המקצועית.
 
כיום,תוכן מופק משתמשים הנו מרכיב בלתי נפרד מן [[העיתונות המקוונת]]. עיתונים מקוונים יכולים לכלול מגוון רחב של תכני משתמשים.
החל מתגובות משתמשים,המשך במקורות מידע לידיעות חדשותיות, דירוג ידיעות על ידי משתמשים, [[בלוג]]ים ופורומים של משתמשים המופיעים כחלק מן
▲העיתון,ועוד{{הערה|[http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17512780802054538#.UxYplvl_s5c Alfred Hermida. & Neil Thurman. A clash of cultures: The integration of user-generated content within professional journalistic frameworks at British newspaper websites. Journalism Practice, 2(3), pp. 343-356. (2008).]}}.
=== תוכן מופק משתמשים בעיתונות המקוונת בישראל ===
השילוב של תוכן גולשים בעיתונות הישראלית כבר קיבל מעורבות רגשית (שחרור רגשי, פורקן רגשות אנשים משחררים החוצה רגשות כמו כעס ושמחה),על אף
הפוטנציאל הדמוקרטי למרחב הציבורי, לכך היו חששות לגבי הפעולה והשלכותיה על [[התרבות הישראלית|התרבות הישראלית]], החברה ו[[פוליטיקה ישראלית|הפוליטיקה הישראלית]]. הבעייתיות, שישנם מצביעים על שימוש מופרז בשפה ועל [[סטראוטיפ|הסטראוטיפים]] והשיח השטחי שאינו הולם את התרבות. המוזכרים
להלן הנם פוגעים בשיח הקונסטרוקטיבי הציבורי ומסכנים את רווחתה של החברה הישראלית על פי מנוסביץ (2011){{הערה|[https://www.academia.edu/432763/User_Generated_Content_in_the_Israeli_Online_Journalism_Landscape .(Edith Manosevitch. User generated content in the Israeli online journalism landscape. Israel Affairs, 17(3), 422-444.(2011] }}.
{{הערה|[https://www.academia.edu/432763/User_Generated_Content_in_the_Israeli_Online_Journalism_Landscape .(Edith Manosevitch. User generated content in the Israeli online journalism landscape. Israel Affairs, 17(3), 422-444.(2011] }}
ההשתתפות הציבורית בהכנת ויצירת ידיעות ותכנים בעיתונות הישראלית קיימת מזה שנים רבות על פי לב און{{הערה|[https://www.academia.edu/3305166/_-_ אזי לב-און. עיתונות מקוונת — ומגוונת? .קשר מס' 41, חורף 2011.]}}עיתונות [[גלישה (אינטרנט)|הגולשים]] עשויה לעמוד על טיבו של סדר היום התקשורתי בכך שהיא מדגישה ומבליטה נושאים מסוימים ומחלישה נושאים אחרים.
 
=== מניעים לשילוב בתוכן מופק משתמשים במסגרת העיתונות המקצועית ===
כל הקטע שהיה כאן, הוא ממש עיוות מוחלט של מה המאמרים שאותו הוא מתיימר לסכם. לכן, מחקתי את הכל.
==== שיקולים עיתונאיים בעד שילוב תוכן גולשים ====
במחקר רב לאומי של תוכן מופק משתמשים באתרי אינטרנט של תקשורת, דומינגו ואח'.מצאו כי ארגוני חדשות מפרשים את השתתפותם של המשתמשים בעיתונות המקוונת כהזדמנות לקיום דיון ב[[אקטואליה]]. כמו כן, יצירת תנועה ה “traffic” שגורמת למשתמשים להישאר תחרותיים, שילוב תוכן הגולשים עשוי לחזק את הנאמנות לעיתון, ומסייע לחיסכון בעלויות.
 
== שימושים של תוכן מופק משתמשים והסיפוקים מהם ==
שורה 46 ⟵ 40:
בהקשר של תוכן גולשים, חוקרי התקשורת המתבססים על תאוריית השימושים והסיפוקים, בוחנים את המניעים המביאים גולשים לתרום תוכן מקוון, ובמילים אחרות, אילו שימושים וסיפוקים מספקת פעילות יצירת תוכן גולשים. המחקר מצביע על מגוון רחב של שימושים וסיפוקים שגולשים מפיקים מתרומת תוכן גולשים לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. השימושים והסיפוקים משתנים לפי סוג התוכן והאתר שבו הוא מופיע מצד אחד, ומאפייני אישיות ודמוגרפיה של המשתמש מצד אחר.
 
חוקר האינטרנט לאנג (Leung, 2009){{הערה|Louis Leung. User-generated content on the Internet: an examination of gratifications, civic engagement and psychological empowerment. New Media & Society11:8, 1327-47 (2009)9}} מבחין בין ארבעה סוגי הנעה לתרומת תוכן גולשים בפלטפורמות ב[[בלוג]]ים, פורומים, העלאת סרטוני וידאו ל”[[יו טיוב]]" ותרומה לו[[ויקיפדיה]]. ראשית, צרכי הכרה, הכוללים, גיבוש זהות עצמית, רכישת כבוד עצמי, חיזוק הביטחון העצמי ופרסום או הבלטת מומחיות אישית בנושא מסוים. שנית, צרכים קוגניטיביים הכוללים הרחבת בסיס הידע וההבנה של אירועים, תופעות וסוגיות המתקיימות בחברה. שלישית, צרכים חברתיים, לפיהם הגולש מכיר באינטרנט כמקום נוח לשתף בו את רגשותיו, הגולש חולק את נקודת מבטו עם גולשים אחרים ומאפשר לחברים ולמשפחה לקבל מידע אודותיו. ולבסוף צורכי בידור, לפיהם תרומה של תוכן מופק משתמשים הינההוא פעילות חווייתיחווייתית, ומהווהדרךומהווה דרך חדשנית להעביר את הזמן הפנוי של המשתמש.
 
לפיכך, תוכן גולשים משמש שימושים שונים ומספק סיפוקים שונים אלה משתנים בהתאם לפלטפורמות בהם הם יוצאים לאור. לאנג (2009) מצא, כי יש הבדלים בין הצרכים השונים של הציבור, במידת חשיבותם לגולש ובמידת ההשפעה של התכנים. הצרכים ההכרתיים והצרכים החברתיים, הינם בעלי השפעה גדולה יותר מצרכי בידור וצרכים קוגניטיבים, והם מעצימים את מידת הסיפוק שחווה הגולש מתרומת תוכן מופק משתמשים. כמו כן מצא לאנג כי תרומת תוכן בלוגים, ביו טיוב, ובוויקיפדיה, נובעת בעיקר מצרכים הכרתיים, ואילו תרומת תוכן לפורומים משמשת בעיקר לסיפוק צרכים חברתיים.
 
בנוסף מתייחס לאנג לתהליך "העצמה" שבו אנשים רוכשים שליטה או התמחות בחייהם. בתהליך זה משתפרת מיומנותם האישית והם מפתחים הרגלים להתנהגות פרואקטיבית בניהול קשריהם החברתיים. לאנג טוען כי קיימת העצמה אישית של מפיק התוכן, אך היא ברמה נמוכה. במחקר שנערך בשנת 2004 על ידי נארדי ואחרים ובו רואיינו{{הערה|(2004) Schiano, Nardi, Gumbrecht & Swartz. blooging by the rest of us}} כ- 23 בלוגרים מ[[קליפורניה]], מצאו החוקרים כי הכתיבה בבלוגים שימשה לצורך הבעת רגשות של הכותב.
בנוגע לבני נוער, מחקרים מוצאים כי בראשית שנות ה-2000 כתיבת בלוגים, ותגובות לבלוגים שימשה כחלק מעיצוב זהותם העצמית, וסיפק מענה לצרכים אישיים וחברתיים (טרקל 2001). כיום, מחקרים על נוער ישראלי מלמדים כי כתיבה ושיתוף ב[[פייסבוק]] מאפשרים לבני נוער שיתוף וקבלת מידע אודות תכנים לימודיים כמו סיכומים חומרי לימוד וכדומה (עיני וכהן 2012). מחקר על נוער אמריקאי מצא כי לוק (2007){{הערה| ׁ(Laura Locke . The Future of Facebook. Time Magazine, July 17, ׁׂׂׂׂׂ(2007}} כי למרבית הנוער (58%) פייסבוק משמש בעיקר להעביר את הזמן הפנוי או כשמשעמם (58%), ולשמירת הקשר על חברים (54%). מטרות משניות נוספות הן כיף והנאה 50%, וכדי להיות מעודכן במה שקורה בחברה 42%.
 
מחקר ממוקד בנוגע לסיפוקים והשימושים של תרומת תוכן לוויקיפדיה מצא 'נוב (2007)'{{הערה|Odd Nov. What motivates Wikipedians? Communications of the ACM,50(11),
(2007) 60-64}}
כ- המקוונת "ויקיפדיה" שמונה מניעים עיקריים. ארבעה 4 נתפסים כבעלי חשיבות רבה והם: הנאה, אותה מפיקים מהתרומה לוויקיפדיה. מטרות אידאולוגיות, לפיהן המידע צריך להיות חופשי. ערכים הכוללים שיקולים אלטרואיסטים וההומניטריים והרצון לעזור לאנשים אחרים. הבנה, לפיה הגולשים רוצים ללמד דברים חדשים ולחזק את כישוריהם האישיים. ארבעה מניעים שחשיבותם פחותה הם: קידום, מתבטא בצורכי אגו והוכחה שאני יודע ולכן אני נחוץ. הגנה על האגו מפני תכונות שליליות התרומה מפחיתה את תחושות האשם על יתרונות אישיים כמו ידע או הצלחה. קריירה, נגישות למידע לפני כניסה לקריירה חדשה או לשם שיתוף מידע [[פוטנציאל]]י עם מעסיקים. חברתי, בקשות של חברים או דיון הנוגע באנשים חשובים.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תוכן_גולשים"