אחת קדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרוב תורגם מהערך האנגלי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''אחת קדושה''' (ב[[לטינית]]: '''unam sanctam''') היא [[בולה אפיפיורית]] מאת ה[[אפיפיור]] [[בוניפקיוס השמיני]] כל כך שהכנסייה הקתולית היא: '''כנסייה אחת, קדושה, קתולית ואפיסטולית, אשר מחוץ לה אין ישועה ולא כפרת עוונות.'''.
 
שורה 7 ⟵ 6:
 
==רקע==
לצורך תשלום הוצאות המלחמה בין צרפת לאנגליה, הטילו מלכי אנגליה וצרפת מיסים על רכושה ואנשיה של הכנסייה. ראשי הכנסייה בצרפת פנו לעזרת בוניפציוס השמיני שהטיל צו מפורש האוסר על מיסוי הכנסייה ללא הסכמתו של האפיפיור (פברואר 1296). בתגובה, גירש פיליפ הרביעי מצרפת את נציגי האפיפיור ואסר על העברת כספי כנסייה מצרפת לידי האפיפיור. ב-1301 פרץ ריב בין עוזריו של פיליפ הרביעי לבין נציג האפיפיור בצרפת, שהועמד למשפט באשמת בגידה במלכות ונכלא. הבישופים, כנציגי הכנסייה היו חסינים מפני השלטון האזרחי והיו כפופים לאפיפיור עצמו ולכן נוצר סכסוך נוסף בין האפיפיור למלך, בוניפציוס דרש לשחררו מיד, והטיל בדצמבר 1301 צו האוסר על השלטון החילוני לשפוט איש כנסייה (דצמבר 1301). ב-11 בפברואר 1302 הועלתה איגרתו של האפיפיור בלהבות בפריז בנוכחותו של פיליפ הרביעי. במרץ וביוני 1303 זימן פיליפ הרביעי את מועצתו שהכריזה על בוניפציוס השמיני כעריץ מושחת, ודרשה את פיטוריו על ידי מועצת הכנסייה ברומא., בתגובה פרסם האפיפיור את הבולה.
 
==תוכן==
הבולה מניחה הנחות דוגמטיות בדבר אחדותה של הכנסייה הקתולית, שיש צורך בשייכות אליה לשם ישועת נשמות נצחית, בדבר מעמדו של האפיפיור כראש עליון של הכנסייה, ומכאן חובת הכניעה לאפיפיור כדי להשתייך לכנסייה ובכך להגיע לישועה. האפיפיור מדגיש את המיקום הגבוה יותר של הצד הרוחני בהשוואה לסדר החילוני.
 
כמו כן קבעה הבולה את זכות הכנסייה (כלומר האפיפיור) למנות בישופים ולשפוט אותם, ובנוסף ציטט את תביעות האפיפיורים הקודמים לעליונות האפיפיורים על השלטון החילוני. בוניפציוס השמיני אישרר בבולה שהאפיפיור הוא נציג אלוהים בעולם הגשמי ולכן בסמכותו לשפוט ולהעניש כל אדם (כולל מלכים) והדרך לגאולה היא כניעות לאפיפיור.
 
==ראו גם==