גישת התרגום דקדוק – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
{{עריכה|יש להגדיר את המושג בראש הערך, יש להוסיף קישוריות פנימיות ויש לשפר את החלוקה לפסקאות}}
גישת הדקדוק תרגום הינה גישה אשר שימשה מורים ללימוד שפות כבר לפני מאות שנים ללימוד שפות לא דבורות כגון לטינית. המאפיין העיקרי של שיטה זו ויתרונה המרכזי, הוא פיתוח יכולות קריאה ותרגום. חסרונה הגדול הוא הזנחה מוחלטת של פיתוח יכולות שמיעה ודיבור ומכאן, היכולת לקיים תקשורת בסיסית. הסיבה לכך נעוצה בכך שהטקסטים הנלמדים בשיטה זו מנותקים מן החיים. אוצר המילים, אמנם, רחב, אך לא שימושי. הנושא הכאוב ביותר הוא שבשיטה זו לא מושם דגש על התגברות הפחד לדבר ומכאן לתקשר עם אנשים ברמה יומיומית. התוצאה: אדם יכול לקרוא ולתרגם את שייקספיר אך יתקשה להזמין אוכל במסעדה.