קרב מונס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ←‏מורשת: הגהה
שורה 51:
במורשת הקרב הבריטית הלחימה שנערכה במונס נתפסה כניצחון גורף. בהיסטוריה הבריטית הקרב קיבל מעמד כמעט [[מיתוס|מיתי]], ונרשם כניצחון חסר סיכוי של מעטים מול רבים, עד כדי כך שהשוו את הקרב ל[[קרב אז'נקור]]. למעשה היה מיתוס שנוצר לגבי קרב זה גרס ש"מלאכי מונס", לוחמים בדמות מלאכים שתוארו כמו קשתים מאז'נקור שהצילו את הבריטים ועצרו את התקדמות הגרמנים.
 
חיילים של חיל השילוח הבריטי שלחמו בקרב היו זכאים בהמשך למדליית [[כוכב 1914]] שכונתה גם כוכב מונס. עיטור זה הוענק לכל מי שלחם בצבא הבריטי בחזית הבלגית והצרפתית בין ה[[5 באוגוסט]] והו-[[22 בנובמבר]] באותה שנה. הייתה שמועה שטענה ל[[פקודת יום]] של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]] שדרש מחייליו "להכחיד את הבריטים הבוגדניים". השמועה השיגה את מטרתה בהעלאת המוטיבציה והמורל בקרב החיילים בלחימה נגד הגרמנים. לא נמצאו ראיות לכך שאכן יצאה פקודת יום שכזאת ואכן הקייזר הגרמני הכחיש את קיומה אחרי המלחמה. ככל הנראה, לפי מחקרו של הגנרל פרדריק מוריס, מקורה של הפקודה הייתה בפרופוגדנהבפרופוגנדה הבריטית.
 
אחרי הקרב הגרמנים הקימו את בית הקברות הצבאי סיינט סימפוריין ששימש לקבורת חיילים גרמנים, בריטים ואירים, והועבר לידי מדינות ההסכמה בתום המלחמה. בית הקברות הוקם לזכר הנופלים משני הצדדים הלוחמים ובמרכזו הוקמה מצבה בגובה 7 מטרים עם כיתוב בגרמנית: "לזכר הגרמנים והאנגלים שנפלו בפעולות בסמוך למונס ב-23 וב-24 באוגוסט." במקור נקברו 245 גרמנים ו188ו-188 בריטים ואירים בבית קברות זה ולאחר מכן עוד קברים של חיילים ממוצא בריטי, קנדי וגרמני. היום קבורים שם 513 חיילים בסך הכל. לפחות 60 מהגופות שנקברו שם לא זוהו ומצבה מיוחדת הוקמה לזכר חמישה חיילים מהרגימנט המלכותי האירי שככל הנראה לא זוהו. יש בבית הקברות מצבות מיוחדות נוספות לזכרם של חיילים נוספים שזהותם לא נודעה. בבית הקברות אף קבורים החחליםהחיילים שלפי הדעה הרווחת היו הנופלים הראשון והאחרון מבין חיילי [[חבר העמים הבריטי]].
 
==קישורים חיצוניים==