הארמייה השישית (ורמאכט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
הארמייה השישית הייתה הכוח ה[[גרמניה הנאצית|גרמני]] העיקרי שלחם ב[[קרב סטלינגרד]] במלחמת העולם השנייה. הארמייה כללה באוגוסט 1942 13 דיוויזות עם כ-250 אלף חיילים, והייתה אחת היחידות החזקות ביותר בצבא הגרמני. במהלך הלחימה בתוך העיר סטלינגרד תוגברה הארמייה בחלק מיחידות [[ארמיית הפאנצר הרביעית]].
 
ב-[[23 באוגוסט]] [[1942]] החלה המתקפה הגרמנית על סטלינגרד, בהתקפת ענק של ה[[לופטוואפה]], בה השתתפו 600 מטוסי הפצצה. העיר עצמה נחרבה בהפצצה, והפכה למקום שאינו ראוי למגורי אזרחים. בין חורבות העיר הקימה [[הארמייה הסובייטית ה-62 של ברית המועצות]] את קווי הגנתה בבתי מגורים ובמפעלי תעשייה.
 
הלחימה הייתה נואשת ואכזרית. הגרמנים, שנתקלו בהתנגדות רוסית קשוחה מבעבר, סבלו אבדות במספרי ענק. כאשר סופה של הלחימה לא נראה לעין, החלו הגרמנים במתקפה ארטילרית באמצעות [[מרגמה|מרגמות]] ענק. לכך ענו הרוסים בריכוז ארטילרי משלהם בעברו המזרחי של נהר ה[[וולגה]]. בחורבות שיצר הקרב הארטילרי לא הייתה כל אפשרות לתנועת שריון, שכן גובה החורבות הגיע לעתים לשמונה מטרים. יכולת התמרון של הטנקים הייתה אפסית, והם היו פגיעים לאש אנטי טנקית יעילה של חוליות רוסיות שחיכו בחורבות הבתים.
שורה 54:
בנובמבר 1942 היה כ-90% משטחה של העיר בידיה של הארמייה השישית. את אגפיה אבטחו שתי ארמיות רומניות, שהיו מורכבות ברובן מיחידות בלתי מיומנות, הסובלות ממחסור באספקה ובכוח אדם. בדרום, החזיקו עדיין הרוסים במספר מבלטים מעברו המערבי של נהר הוולגה, והיוו איום מתמיד לארמייה השישית. עם זאת היטלר, המפקד העליון של הצבא הגרמני, היה כה ממוקד בלחימה בתוככי העיר, עד כדי כך שסירב לכל בקשה לתגבר את האגפים החשופים של איגוד הכוחות הגרמני באזור סטלינגרד.
 
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-F0316-0204-005, Russland, Paulus in Kriegsgefangenschaft.jpg|שמאל|ממוזער|220px250px|[[פרידריך פאולוס]] לאחר הכניעה לצבא הרוסי.]]
בסתיו, ריכז הגנרל [[גיאורגי ז'וקוב]], האחראי על התכנון ה[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגי]] בחזית סטלינגרד, ריכוז מאסיבי של כוחות בערבות מצפון ומדרום לעיר. המתקפה הרוסית החלה ב-[[19 בנובמבר]] 1942, בפריצה בחזית הצפונית. הארמייה הרומנית השלישית, שהחזיקה את הגזרה שמצפון לגזרת הארמייה השישית של הוורמאכט, החזיקה מעמד יום אחד אל מול המתקפה הרוסית. ב-20 בנובמבר הצטרפו למתקפה שתי ארמיות מ[[חזית סטלינגרד]], שתקפו את הכוחות הרומניים שהגנו על קו החזית מדרום לעיר. היחידות הסובייטיות שעטו מערבה, ב[[תנועת מלקחיים]] ונפגשו יומיים לאחר מכן ליד העיר [[קאלאץ']], כשהם משלימים את כיתור הארמייה השישית בעיר סטלינגרד. 250,000 חיילים גרמנים ורומנים נלכדו בכיס.
 
בישיבה מטה שנערכה בסמוך להשלמת הכיתור, הציעו מפקדי הצבא הגרמני כי הנצורים ינסו לשבור את טבעת הכיתור ולעזוב את העיר, על מנת ליצור קו הגנה חדש במערבו של הנהר [[דון (נהר)|דון]]. [[הרמן גרינג]] הבטיח כי ה[[לופטוואפה]] יתספק את הארמייה השישית עד לבוא החילוץ. זאת למרות שכושר האספקה המקסימלי של הלופטוואפה היה 300 טון ליום, הרבה פחות מהאומדן של 500 טון אספקה יומי הדרושים לנצורים. כל זאת לא מנע מהיטלר להורות לנצורים להישאר בחורבות העיר ולהחזיק בהן בכל מחיר. אש נ"מ חזקה ומטוסי קרב הגנו על שמי העיר, והביאו לאובדן מטוסי אספקה רבים. במהלך המערכה סיפק הלופטוואפה כעשירית מהאספקה אותה התחייב לספק.
 
====הרכבת האווירית לסטלינגרד====
הגנרל [[אריך פון מאנשטיין]] קיבל לידיו כוח משימה, שכלל את מה שנותר מארמיית הפאנצר הרביעית של הגנרל הות, ויצא ל[[מבצע סופת חורף]]. שריוניו של הגנרל הות התקרבו עד כדי 50 ק"מ מהעיר הנצורה, וייתכן כי בשלב זה יכולה הייתה תנועה של הארמייה השישית להביא לפריצת המצור, ולהיחלץ, במחיר אובדן האחיזה הגרמנית בעיר. אך פון פאולוס נשמע לפקודתו של היטלר, ולא הורה לחייליו לנסות ולפרוץ את המצור. ניסיון החילוץ הגרמני נבלם על ידי כוחות עתודה סוביטיים חזקים שהוחשו לזירה. הוולגה קפאה, ואיפשרה מעבר רצוף של כוחות רוסים אל תוככי העיר, בעוד שהגרמנים קופאים מקור ללא עתודות דלק, ומתים מרעב. אלפים מתו מכוויות קור, [[תת-תזונה]] ומחלות.
{{ערך מורחב|הרכבת האווירית לסטלינגרד}}
 
בישיבה מטה שנערכה בסמוך להשלמת הכיתור, הציעו מפקדי הצבא הגרמני כי הנצורים ינסו לשבור את טבעת הכיתור ולעזוב את העיר, על מנת ליצור קו הגנה חדש במערבו של הנהר [[דון (נהר)|דון]]. מפקד ה[[לופטוואפה]] [[הרמן גרינג]] הבטיח כי ה[[לופטוואפה]]הלופטוואפה יתספק את הארמייה השישית עד לבוא החילוץ, במסגרת [[הרכבת האווירית לסטלינגרד]]. זאת למרות שכושר האספקה המקסימלי של הלופטוואפה היה 300 טון ליום, הרבה פחות מהאומדן של 500 טון אספקה יומי הדרושים לנצורים. כל זאת לא מנע מהיטלר להורות לנצורים להישאר בחורבות העיר ולהחזיק בהן בכל מחיר. אש נ"מ חזקה ומטוסי קרב הגנו על שמי העיר, והביאו לאובדן מטוסי אספקה רבים. במהלך המערכה סיפק הלופטוואפה כעשירית מהאספקה אותה התחייב לספק.
 
הגנרל [[אריך פון מאנשטיין]] קיבל לידיו כוח משימה, שכלל את מה שנותר מארמייתמ[[ארמיית הפאנצר הרביעית]] של הגנרל [[הרמן הות]], ויצא ל[[מבצע סופת חורף]]. שריוניו של הגנרל הות התקרבו עד כדי 50 ק"מ מהעיר הנצורה, וייתכן כי בשלב זה יכולה הייתה תנועה של הארמייה השישית להביא לפריצת המצור, ולהיחלץ, במחיר אובדן האחיזה הגרמנית בעיר. אך פון פאולוס נשמע לפקודתו של היטלר, ולא הורה לחייליו לנסות ולפרוץ את המצור. ניסיון החילוץ הגרמני נבלם על ידי כוחות עתודה סוביטיים חזקים שהוחשו לזירה. הוולגה קפאה, ואיפשרה מעבר רצוף של כוחות רוסים אל תוככי העיר, בעוד שהגרמנים קופאים מקור ללא עתודות דלק, ומתים מרעב. אלפים מתו מכוויות קור, [[תת-תזונה]] ומחלות.
 
לאחר נסיגת הכוחות הגרמנים מן ה[[קווקז]], תוך הקמת קו הגנה בסביבות העיר [[רוסטוב]], הייתה הארמייה השישית מרוחקת מאות קילומטרים מן החייל הגרמני הקרוב, ולמעשה ללא כל תקווה לחילוץ. אובדנם של שדות התעופה שהוחזקו בפאתי העיר, ב[[פיטומניק]] ו[[גומארק]], סימן את חוסר התקווה של הנצורים לחילוץ או לקבלת אספקה נוספת. הגרמנים לחמו ללא חימוש, אספקה, מזון או תרופות.