אלוני ממרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 8:
בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומית]] ו[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]] אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. על פי [[חז"ל]] היריד שכונה "ירידה של בוטנה"{{הערה|בוטנה הוא פרי ה[[אלון]]}} נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש ל[[עבודה זרה]] ומשום כך אסרו לסחור בו: {{ציטוטון|שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה}}.{{הערה|{{ירושלמי|עבודה זרה|א|ד|דף ד|עמוד א}}. {{מדרש|בראשית|מז|יב}}}} במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים".{{הערה|ספרי לדברים שו; ראו גם: [[שמואל קליין]], '''ארץ יהודה''', עמ' 167}} בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס אברהם" (=אלת אברהם).{{הערה|1=[[הירונימוס]] בפירושו ל[[ירמיהו]] לא, טו ו[[ספר זכריה]] יא, ד}} היריד המשיך לפעול גם לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]], ולאחר דיכוי [[מרד בר כוכבא]] נמכרו בו אלפי שבויים יהודים שנשבו על ידי הקיסר [[אדריינוס]].{{הערה|שם}}
במאה ה-4 נבנתה במקום [[כנסייה]] ביזנטית על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]] על חורבות המקדש האלילי מהתקופה הרומית. הכנסייה ציינה את האלון שתחתיו קיבל אברהם את שלושת המלאכים בפתח אוהלו. כנסייה זו נבנתה לבקשת אמו של קונסטנטינוס, הלנה, כדי להחליף את היריד השנתי שהתקיים שם שנשא אופן פגאני מובהק.{{הערה|Sozomen, in: Migne, 1857a, LXVII, pp. 941-945; Eusebius, Vita Constantini, in: Migne, ibid, vol. XX, pp. 1112-1117; Pilgrim of Bordeaux, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 20; Egeria, in: CCSL, 1953, CLXXV ,p. 97; Wilkinson, 1977, pp. 173- 174.}} הכנסייה חרבה ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה המוסלמית]]. ב[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|תקופה הצלבנית]] שכנה במקום מצודה קטנה, ומאז היה המקום חרב.
על פי תיאורים רבים היה באתר עץ גדול ומרשים שכונה "אשל אברהם". העץ מוזכר בכתבי [[יוספוס פלביוס]], פעם כ[[אלון]]{{הערה|1="ואברהם ישב על יד עץ האלון הנקרא "אוגיגי" (=בראשיתי, קדמוני), מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען" ([[קדמוניות היהודים]], א' י' א').}} ופעם כ[[אלה (עץ)|אלה]].{{הערה|1="העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלה גדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה" ([[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot12.pdf ספר ד, פרק ט, ז]).}} ב[[מפת מידבא]] מ[[המאה ה-6]] מתוארים האתר, הכנסייה והעץ העתיק שעדיין היה קיים. מסוף המאה ה-19 מזוהה "אלון אברהם" בחצר ה[[מוסקוביה]] (הכנסייה הרוסית) בחברון הממוקמת רחוק מאלוני ממרא.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/kimat2000/12-10.htm עצים קדושים וקשישים בישראל], '''[[כמעט 2000]]''', גיליון 12, קיץ 1996}}
| |||