המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) – הבדלי גרסאות

|צד שני='''[[האימפריה העות'מאנית]]'''

|מפקד ראשון=[[פיוטר בגרטיון]]<BR>[[מיכאיל קוטוזוב]]<BR>הנסיך [[אלכסנדר פרוזורובסקי]] <BR>[[דמיטרי סניאבין]]

|כוח ראשון=

|כוח שני=

הנסיך פרוזורובסקי המבוגר נכשל ביישום פעילות צבאית התקפית. הוא ניסה לכבוש מספר מבצרי גבול אך ללא הצלחה ובהתאם להחלטת הקיסר נשלח לאזור [[פיוטר בגרטיון]]. ב-[[9 באוגוסט]] נפטר הנסיך פרוזורובסקי והפיקוד העליון עבר רשמית לבגרטיון. הכוחות הרוסים עברו לגדה הדרומית של ה[[דנובה]] ללא כל התנגדות עות'מאנית. הסיבה הייתה נעוצה בכך שהכוח העות'מאני העיקרי עבר ל[[סרביה]]. הרוסים מצידם שלחו לסרביה רק כוח צבאי מוגבל בהיקף של 3000 חיילים שלא הצליח להגיע לגבולות הנסיכות. כתוצאה מכך, נחלו הסרבים תבוסה והורגשה נהירת אוכלוסייה סרבית לשטחי [[האימפריה האוסטרית]].

 

 

בחזית ה[[קווקז]] הצליח הכוח הרוסי לכבוש מספר מבצרים. לאחר חזרת הצבא מגזרת צפון ה[[דנובה]] התפטר בגרטיון מהפיקוד ובמקומו מונה הרוזן קמנסקי. הוא הגיע לאזור במרץ [[1810]] והחל בפעילות התקפית נרחבת. הרוסים החלו במצור על [[רוסה]] ומבצרים נוספים ב[[בולגריה]] והצליחו בכיבוש חלקם. כוח משמעותי נשלח גם ל[[סרביה]]. העות'מאנים בקשו הפסקת אש, אך בקשתם נדחתה.