מגילת ון-אמון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תיאור\1 |
מ ←סיפור המסע: ניסוח |
||
שורה 13:
נסובאנבדד לא ממהר למלא את הבקשה, וכאשר הוא עושה זאת הוא שולח את ון אמון באונייה פרטית ללא מלווים לבצע את השליחות. האונייה עוצרת בעיר דור (היא [[תל דור]]) השוכנת לחופי [[כנען]] (על פי המגילה תושבי העיר היו [[ת'כר]] – אחד מ[[גויי הים]]), שם גונב אחד מאנשי האונייה את כספו של ון אמון. ון אמון בתורו דורש פיצוי משליט דור, השליט אינו מסכים וטוען שהאחריות אינה חלה עליו. לאחר שלא קיבל את כספו עוזב ון אמון את דור ונוסע לגבל. בהמשך הדרך, בחוף [[צור]], הוא פוגש אונייה מדור, גונב את כספם של אנשי האונייה, ומחזיק את הכסף כערובה עד שכספו יוחזר לו.
בגבל הוא שוכן על [[שפת הים]] ומנסה להתקבל אצל ה[[ראש מדינה|שליט]] אשר מסרב לקבלו וכל יום שולח אליו שליח ואומר לו שיצא מגבל. ון אמון כנראה לאחר ש[[שוחד|שיחד]] את אחד מנערי ה[[נביא]]ים של מלך גבל להתנבא עליו, מצליח להתקבל אצל שליט גבל. שליט גבל מבקש את מכתב השליחות. ון אמון אשר השאיר את המכתב אצל מושל צען לא יכול לספקו. שליט גבל מלא בפקפוקים ביחס לזהות ון אמון, מתקשה להאמין ששליח רשמי של מצרים יגיע כך ללא אונייה משלו, ללא מלווים וללא מכתב שליחות. ון אמון מעלה את בקשתו לקבל עצי ארז כפי שסיפקו אבותיו של שליט גבל בעבר. שליט גבל בודק ב[[ארכיון]] ומוצא את המחיר ששולם בעבר. הוא דורש תשלום בהתאם כדי לספק את הקורות, וטוען שאינו עבד לשליט מצרים. במשא ומתן בין ון אמון ושליט גבל מנסה ון אמון לתת בתמורה את פסל האל [[אמון]] אשר הביא איתו ושלדבריו ייתן חיים ושלום.
בסופו של דבר נשלח שליח המצויד בשבע קורות עץ לנסובאנבדד להביא את התשלום לעצי הארז. לאחר שהשליח מגיע עם התמורה [[בירוא יערות|נכרתים]] העצים. ון אמון מתכוון לעזוב את גבל עם הקורות ואז מגלה 11 אוניות של אנשי דור אשר בכוונתם לאסרו בגלל שלקח את כספם בצור. שליט גבל לא מסכים לכך. לדבריו אסור לו לאסור את שליח אמון בארצו. הוא משלח את ון אמון ומשאיר לאנשי דור לרדוף אחריו בים. הרוח מביאה את ון אמון ל[[אלשיה]] (המזוהה עם [[קפריסין]]). אנשי העיר רוצים להרגו, אך הוא מצליח לפרוץ דרך לנשיאת העיר ומבקש את עזרתה.
| |||