הונין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דונם עותמאני
שורה 33:
באוגוסט 1948, בעת שהיה הכפר נתון במעין [[שטח הפקר]] בין [[מדינת ישראל]] ל[[לבנון]], נפגשה משלחת מטעם תושבי הונין עם נציגי [[משרד המיעוטים]] הישראלי והציגה את רצון התושבים "לחיות כמיעוטים נאמנים במדינת ישראל" ולהסתפח למדינת ישראל.{{מקור|לצטטה}} ועדה מייעצת שליד המושל הצבאי החליטה לדחות את ההכרעה בדבר הבקשה<ref name="הערה_א"> יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה''', כנרת זמורה-ביתן דביר, 2004, עמ' ?</ref> למרות המלצתו של השר לענייני מיעוטים [[בכור שטרית]] להיענות לה.
 
לאחר ספטמבר 1948, לאחר מספר תקריות ירי, נמלטו התושבים ללבנון, .<ref name="הערה_א" />. והעיקריתהעיקרית שבהם, פשיטה של [[חטיבת כרמלי]] על הכפר. הפשיטה, נערכה לאחר תקרית שהחלה ביריות על [[סיור]] צבאי ישראלי מיחידה לבנונית באזור, ובמסגרתה הרגו כוחות צה"ל 20 מתושבי הכפר ופוּצצו 20 מבתיו ו[[מסגד]]ו.<ref> ארכיון ההגנה תיק 100/37. </ref>. הכפר נתפס סופית על ידי [[צה"ל]] במסגרת [[מבצע חירם]] לכיבוש [[הגליל העליון]] באוקטובר 1948.
 
===לאחר 1948===